האם רווק יכול להיות שליח ציבור בתפילת ערבית של שבת?
בבית כנסת שלנו לא מזמינים רווקים להיות שליחי ציבור בטענה שאסור שרווק יהיה שליח ציבור בתפילת ערבית של שבת
לפי הדין כל בוגר יכול להיות ש"ץ. במיוחד כשנתמלא זקנו. היו שנהגו רק נשוי, אבל בתפילת ערבית הקלו. בימינו יש להקל כדי לעודד ולחזק את הצעירים לשמש כש"ץ.
תכנים לקריאה נוספת
פסיקת הלכה לפי מנהגי שרעב
שלום רב,
לפי איזה ספר הלכות עדכני צריך שרעבי לנהוג?
האם לפי ילקוט יוסף?
האם לפי שולחן ערוך המקוצר (הרב רצאבי)?
האם יש ספרים אחרים שמתאימים ?
כמו-כן, מי היום נחשבים לגדולי הדור מקהילת שרעב ?
אסף
הלכות שבת
ב"ה
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו!
א) למה הרמב"ם הכניס את דין זומר בכלל "כל שהוא מענייניהן" לכאורה מבחינת פעולה זה בדיוק פעולה הפוכה מנוטע וזה צריך להיות תולדה כי בתכלית הם דומים?
ב) האם יש נ"מ להלכה בין תולדה לבין כל שהוא מענייניהן? אם לא, למה הרמב"ם התעסק בחילוק הדק הזה?
תודה רבה! ושבת שלום!
סעודה שלישית בשבת א' דראש השנה
כבוד הרב,
כיצד לנהוג השנה לגבי סעודה שלישית בשבת ראש השנה.
.טהרת המשפחה
לק"י
שלום לכבוד הרב
האם בנמצא ספר לעניין טהרת המשפחה לפי דרך רבינו?
בכבוד
כתיבת ספר תורה
שלום וברכה
1.מה דין כתיבת אותיות המלופפות והעקומות בזמן הזה ?
שחייה בבריכה בשבת, באילו נסיבות יהיה מותר?
מהי המשמעות של איסור התקנת "חבית של שייטין", האם דווקא עשיית כלי שיט כלשהו או אף איסור שחייה?
הישנו הבדל בדין השחייה בשבת כאשר מדובר בבריכה של מים רדודים לעומת הדין בבריכה של מים עמוקים?
מה עם החששות לאיסורים הנלווים: איסור סחיטה בשיער או במגבת, התעמלות, גלישת המים מרשות לרשות ועוד?
הלכות אסורי ביאה יד נגד הלכות מלכים ומלחמות פרק ח
כבוד הרב,
רבינו כתב בהלכות אסורי ביאה יד,ד "ואומרים לו, הוי יודע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים, והם ישראל; " אבל בהלכות מלכים ומלחמות פרק ח הוא כתב, "כל המקבל שבע מצוות, ונזהר לעשותן--הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא:"
האם רבינו סותר את עצמו? אולי רבינו הסביר זה במקום אחר?
ואיך להבין את יבמות דף מז,א? "אומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים, וישראל בזמן הזה אינם יכולים לקבל"
בברכה
תלמוד ועפסיקת הלכה
שלום עליכם כבוד הרב רצון ערוסי שליט"א.
ידוע שכבוד הרב היה תלמידו של הרב יוסף קאפח, רציתי לשאול את כבוד הרב כמה שאלות בעניין פסיקת הלכה והיחס למנהגים ופוסקים מאוחרים במשנת הרמב"ם והרב יוסף קאפח.
א. בעניין לימוד התלמוד. האם בשלב הראשוני של לימוד התלמוד למי שעדיין לא זכה לסיימו, כדאי לו ללמוד זאת עם הראשונים או שלאחר לימוד התלמוד יסתכל בדברי רבינו הרמב"ם וידע כיצד היא ההלכה? וא"כ עם איזה ראשונים ללמוד?
מי שאיבד כושר הדיבור, האם חייב לדחות ארוחתו למועד שאחרים סועדים ע"מ שיצא י"ח בברכה שלהם?
או לחילופין נחשב הוא כאנוס שרחמנא פטריה ויוכל לסעוד במועד הרצוי לו ללא חיוב בברכת המזון?
למה התכוונו חז"ל שפטרו מחיוב תרומות לכתחילה אנשים מוגבלים בכושר דיבור שאינם יכולים לברך?
וכיצד יאכל אדם מוגבל שכזה פרות טבל והרי כשהוא מפריש תרו"מ אינו יכול לברך?
מי יקדים את בר המצוה - הנולד בכ"ט באדר א' או חברו שנולד למחרת? מתי יסתיים החוזה עפ"י הלוח העברי?
בהנחה ששנת בר המצוה היא שנה פשוטה ולא מעוברת עפ"י מה נקבע מועד הבגרות לנערים (כולל השלמה למנין) - חודשים או שנה גלובלית?
כיו"ב לדיני ממונות (שכירות דירה) - מתי מסתיים החוזה עפ"י הלוח העברי?
כיו"ב לדיני אבלות - מתי מסתיימת שנת האבילות לבנים על הוריהם?
ברכות
שלום כבוד הרב
1)קראתי בספר פניני הלכה באינטרנט שמותר לדבר באמצע ברכות ק"ש או ק"ש עצמה וכן פסוקי דזמרה כדי למנוע הפסד ממון או הפסד גופני, האם גם באמצע ברכת המזון מותר להפסיק לדבר כדי למנוע הפסד ממון ?ומה הדין באמצע ברכת מעין שלוש ?
2)האם אפשר לבטל חזרת הש"ץ בבית כנסת בשבת כאשר ישנם אורחים חילונים שדורשים שלקצר את התפילה ולמהר לסיים ואם לא יקשיבו להם יש חשש למחלוקת וגם אם לא יהיה לגמרי ריב אז עלולים לדבר לשון הרע וכד' ותוך כדי התפילה גם יהיה רעש של דיבורים, האם אפשר במצב שיש תנאים אלו מתקיימים לבטל החזרת ש"ץ?