האם ניתן להסתמך בנסיבות אלו על העקרון ההלכתי: "השבת קודש ואין מעשיה קודש" המוסכם להרמב"ם והשו"ע?
האם גם במלאכה האסורה בשבת מדרבנן קנסו חכמים או שיש מקום להקל?
במקרה דנן האיסור הוא רק באמצעי הפרסום, האם בכל מקרה יש לחשוש לאיסור מסייע בידי עוברי עבירה?
תמצית עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים מהמקור "הטקסט שהודבק"
מסמך זה מסכם את עיקרי הדיון ההלכתי שהועלה במקור, העוסק בשאלת ההנאה ממעשה שאדם אחר עשה בשבת, בדגש על רכישת דירה שפורסמה בשבת וכן מקרים דומים.
השאלה המרכזית: האם מותר ליהודי ירא שמיים לפנות למוכר דירה שפרסם את הצעתה באינטרנט בשבת, במטרה לרכוש את הדירה העונה על צרכיו, למרות חילול השבת שנעשה בפרסום?
עיקרי התשובה והנימוקים ההלכתיים:
- עקרון כללי: קדושת השבת ואיסור הנאה ממעשה איסור בזדון: המקור פותח בהצגת העיקרון ההלכתי הנוגע למלאכה שנעשתה בשבת. הגמרא דנה במקרה של בישול בשבת, ומובאת מחלוקת התנאים. ההלכה הפסוקה, כפי שמובאת ברמב"ם ובשולחן ערוך, מתמקדת בדברי רבי יהודה, ולפיה:
- ישראל שעשה מלאכה בשבת בזדון, אסור לו להנות ממנה לעולם.
- שאר ישראל מותרים להנות ממנה מיד במוצאי שבת.
- אם המלאכה נעשתה בשוגג, מותר להנות ממנה מיד במוצאי שבת, הן לעושה והן לאחרים.
- העיקרון המנחה הוא שהשבת קודש ואין מעשי הקודש אסורים במהותם ("היא קודש ואין מעשה הקודש"). האיסור חל על העובר את העבירה, אך התוצאה עצמה אינה נאסרת.
- החמרה בדין מבשל בזדון לעצמו: למרות העיקרון המקל, חכמים תיקנו קנס על אדם שבשל בשבת בזדון עבור עצמו, ואסרו עליו להנות מהתבשיל לעולם. לאחרים מותר רק ממוצאי שבת. זאת כסוג של ענישה על חילול השבת.
- הקלות במעשה שנעשה בשוגג: במקרה של בישול בשוגג, לכאורה היה צריך להיות מותר להנות מיד בשבת לאור העיקרון של "היא קודש ואין מעשה הקודש". אולם, מחמת הרחקה, חכמים אסרו גם על המבשל וגם על אחרים להנות מכך בשבת, והתירו רק ממוצאי שבת מיד.
- יישום העיקרון על הוצאת פירות חוץ לתחום: רבנו (כנראה רבנו גרשום או ראשונים אחרים) מביא דוגמה נוספת: פירות שיצאו חוץ לתחום בשבת וחזרו. אם זה נעשה בשוגג, מותר לאכול אותם בשבת, כיוון שלא נעשה בגופן מעשה ולא נשתנו. זאת בניגוד לבישול, בו יש שינוי פיזי בחפץ. במזיד, לא יאכלו עד מוצאי שבת, אך אין איסור עולם על העושה עצמו, כיוון שלא חל שינוי מהותי בפירות.
- הדין לגבי מכירת דירה שפורסמה בשבת:
- המכירה עצמה, אם אינה מלווה בכתיבה בשבת, אסורה רק מדרבנן.
- פרסום המודעה באינטרנט בשבת מהווה חילול שבת, אך הדירה עצמה לא נעשתה בה שום איסור ("לא הדירה נעשה בשום איסור, אלא במכשיר באמצעי הפרסום, אבל לא בדירה עצמה").
- הדירה נשארת כפי שהיא, בדומה לפירות שהוצאו חוץ לתחום וחזרו – לא חל בה שינוי מהותי.
- המוכר מפרסם את הדירה גם עבור עצמו (לקבל תמורה) וגם עבור אחרים (הקונים הפוטנציאליים).
- רוב הדעות סוברות שאין לגזור איסור על אחרים להנות ממעשה שאדם עשה בשבת, גם אם התכוון גם עבור אחרים, כל עוד לא חל שינוי מהותי בחפץ עצמו.
- סיוע בידי עוברי עבירה: אמנם יש איסור של "מסייע בידי עוברי עבירה", אך במקרה של צורך גדול בדירת מגורים ("דבר עבד"), במיוחד כאשר מדובר באיסור דרבנן (פרסום המודעה), הוא נדחה מפני הצורך הגדול. המקור מציין: "זה דבר עבד דוחים איסור כזה שמסייע בידי עומרי עבירה שאיננו איסור דאורייתא אלא איסור דרבנן דוחים אותו מפני דבר עבד במיוחד בירת מגורים שהיא דבר מאוד מאוד חשוב".
- מסקנה לגבי רכישת הדירה: למרות שהדבר "כשר זה מסריח" (מעשה לא רצוי מבחינה מוסרית), מעיקר הדין מותר לקנות את הדירה, במיוחד אם אין ברירה אחרת והמחירים גבוהים. אין איסור על הדירה עצמה, והאיסור בפרסום הוא דרבנן ונדחה מפני הצורך הגדול בדיור.
- השוואה למקרים נוספים:
- מכירת רכב שפורסמה בשבת: הדין דומה לדירת מגורים. אם אדם רואה רכב עם שלט "למכירה" שנכתב בשבת, מותר לו להתעניין בו במוצאי שבת, במיוחד אם הרכב חיוני לו ואין לו ברירה אחרת. האיסור היה באמצעי הפרסום ולא ברכב עצמו.
- תבשיל שבושל על ידי קרוב משפחה בשבת עבורו: לפי רוב הדעות, מותר להנות מהתבשיל במוצאי שבת, למרות שהמעשה נעשה עבורו בשבת, כל עוד זה נעשה באורח מזדמן ולא קבוע.
- קנייה ממסעדה המחללת שבת בקביעות: אסור לקנות מהם במוצאי שבת או ביום ראשון, למרות דעות מקילות, כיוון שהם עושים זאת במזיד ובאופן קבוע לצורך רווח.
- חלב ממשקים המחללים שבת: יש חשש לקנות ביום ראשון מחלב שנחלב בשבת, ויש הנוהגים להחמיר ולקנות רק מיום שני או שלישי, כאשר סביר להניח שהמלאי של שבת כבר נגמר. עם זאת, לא נאסר על אחרים להנות מהחלב לעולם, כיוון שהחליבה נעשתה עבור המוכר והקונה, והמוכר לא נהנה מהחלב עצמו אלא מהכסף.
- דמי מלאכה: לא אסרו על דמי מלאכה. אדם שמכר משהו בשבת מותר לו להנות מהכסף, כיוון שהוא לא נהנה מהמלאכה עצמה, אלא אם כן הוא חילוני שעושה זאת בקביעות, שאז יש להימנע משיתוף פעולה.
ציטוטים מרכזיים:
- "נראה לנו שמצד הדין מותר ללכת ולקנות הדירה אף שרצו אם יש מה שקשה למצוא דירה מאדם שלא חלל את השבת בגינה אבל אם אין יכול הוא ללכת להציע את עצמו כקונה אם יצליח ויקנה את הדירה כי אם באמת היא עולמת לו מבחינת המחיר הסביבה הצרכים והכל זה דבר עבד."
- "ישראל שעשה מלאכה בשבת אם עבר ועשה אות בזדון ועשה בזדון עשו לו להנות באותה מלאכה לעולם ושאר ישראל מותר להן להנות בה למוצאי שבת מיד שנאמר ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם היא קודש ואין מעשה הקודש."
- "פירות שיצאו חוץ התחום וחזרו בשוגג יאכלו בשבת שהרי לא נעשה בגופן מעשה ולא נשתנו. לגבי הבישול אמרנו שאם בשלו בשוגג בשבת אסור לאף אחד לההנות מזה רק מוצא שבת. ואילו המביא או הוציאו פירות מחוץ לטחום והחזירו אותם בשוגג יאכלו בשבת שהרי לא נעשה בגופן מעשה ולא נשתנו."
- "האדם אשר מוכר דירה בשבת, המכירה עצמה, אם אין זה מלווה בכתיבה, היא רק אסורה מדרבנן... כשאדם מפרסם מודעה שהוא מתכונן למכור את הדירה, הרי לא הדירה נעשה בשום איסור, אלא במכשיר באמצעי הפרסום, אבל לא בדירה עצמה."
- "אבל אם אין לי דירה במקום אחר והמחירים משתוללים זה דבר עבד דוחים איסור כזה שמסייע בידי עומרי עבירה שאיננו איסור דאורייתא אלא איסור דרבנן דוחים אותו מפני דבר עבד במיוחד בירת מגורים שהיא דבר מאוד מאוד חשוב."
- "לסיכום נראים הדברים שלמרות שזה כשר זה מסריח אבל ברירה אין מה לעשות לא רציתי שהוא יחלל שבת כדי שיפרסם את מכירת הדירה אבל אני נחוץ לדירה ואועיל אין לי ברירה ולא מצאתי דירה אחרת מותר לי לקנות ממנו את הדירה."
סיכום:
המסמך מציג ניתוח הלכתי מקיף לשאלת ההנאה ממעשה חילול שבת של אחרים. העיקרון הבסיסי הוא שהשבת קודש והמעשים שנעשים בה אינם נאסרים במהותם. האיסור העיקרי חל על העושה את המלאכה בזדון. במקרים בהם לא חל שינוי מהותי בחפץ כתוצאה מהמלאכה (כמו פרסום דירה), ובמיוחד כאשר יש צורך גדול (כמו רכישת דירת מגורים), ההלכה נוטה להקל ולאסור על אחרים להנות מכך, למרות הביקורת המוסרית על חילול השבת עצמו
Full text
תכנים לקריאה נוספת
סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט
הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.
מס' שאלות
לכבוד מורנו ורבנו שליט"א
מס' שאלות בנושאים שונים:
1. אם אדם עבר על איסור כרת, אזי יתחייב כרת (בהנחה שלא שב בתשובה). לאחר מותו יכרת ויאבד. ואם יוסיף לעבור על כרתות עדין יתחייב כרת..
האם יש תוספת בכמות הכרתות? נפשו תכרת "יותר" בגלל ריבוי כרתות או שמא אין תוספת? ואם אין תוספת יוצא שריבוי כרתות לא גורע לעניין עונשו של הנכרת. היתכן?וכיצד הדברים מתישבים?
2. מנעל או סנדל נאסר ביוה"כ. האם מדובר שהסולייה שעליה דורכים צריכה להיות מעור כדי שתיאסר? האם מותר ללכת בהיוה"כ עם נעל "שבת" / "אלגנטית" של ימינו, שהגפה מעור והסוליה מגומי?
איסור חדש
שלום וברכה
במאכלות אסורות פרק י אות ב'
מביא מארי דעת ראב"ש "שאיסור החדש אינו אלא מתבואותינו ...לא במה שאנו לוקחים מן האויב..."
ומציין כי "הרי לא חלק ר"א אלא ביחס לחו"ל ולא ביחס לשל ישראל דוקא" ,
וכמו כן אחד מחכמי תימן סובר "שיתכן שזה גם דעת רבנו" והביא ראיותיו אך דחאם "וברור שאין זה ראיה כלל"
א. האם אכן סובר מארי בדעת רבנו חדש אינו נוהג בשל גוי ,או שרק מביא ומבסס מנהג תימן
ב. מהיכן ניתן לדייק מדברי רבנו 'דאינו נוהג בשל גוי'?
rambam
Shalom HaRav,
I was learning Rambam Perush HaMishnah Kiddushin 2:8 (in the kapach/new translation of the PhM) and was a bit confused - is the Rambam giving two separate reasons for why hekdesh and maaser sheni can't work for kidushin. Is he giving the reason of "mamon gavoh" for only hekdesh OR also masser sheni?
מאכלים מותרים או אסורים
שלום כבוד הרב
1)ידוע שאין בישול אחר בישול בבישולי גויים לכן מותר לתת לגוי לחמם מאכל שכבר מבושל...האם כלל זה שייך גם בדבר לח ?ואז יהיה מותר לתת לגוי לשים מרק מבושל על האש ולחממו?או שאין בישול אחר בישול בדבר לח בבישולי גויים?
2)מי שבין ברכת הנהנין לטעימה שמע מישהו מתעטש ואמר לו "לבריאות" נחשב הפסק וצריך לברך שנית על האוכל לפני שמכניסו לפיו?
3)האם מותר לחולה שאין בו סכנה לאכול בישולי גויים שזה נצטך לרפואתו ?
4)האם מותר לחולה שאין בו סכנה לאכול טבל בימינו שהאיסור דרבנן ?
פנאי
שלום וברכה למארי,
קיבלתי לידי ספר שיצא לאחרונה המכיל הלכות שונות ומגוונות על פני תקופה ארוכה בדברי ימי עמנו,אודות יחס ההלכה,ההשקפה, והפוסקים לניצול שעות הפנאי בכל הקשור לטיולים,ספורט,נופש,תרבות וכו'.
נראה לעניות דעתי ,כי נושא זה,כפי שציין מחבר הספר,הינו נושא חשוב מאד לימינו אלה בהם שעות הפנאי,גם אצל שומרי תורה ומצוות,הולכות ורבות,וההיצע רב ומגוון.
המחבר מצטט מקורות רבים מרבנו לכאן ולכאן;מקומות שרבנו "מחמיר" בהם (למשל הלכות תלמוד תורה) ומקומות שרבנו "מקל" בהם (למשל היחס לפעילות גופנית ב"הלכות דעות").
לימוד ההלכה ע"פ מסורת תימן
שלום לרב.
אני תימני בלדי הלומד בישיבה גבוהה. רציתי לשאול את הרב איך ניתן ללמוד את ההלכה ע"פ מסורת תימן בצורה מסודרת ורצינית. (כוונתי לא ללימוד קיצורי ההלכות או דברים דומים, כ"א ללימוד מעמיק של ההלכות.(לא שאני ממעיט בערכם החשוב של ספרים אלו))
תודה רבה.
השבת אבידה
שלום רב,
מצאתי כרטיס קניה של אחת מרשתות השיווק, הכרטיס טעון בסכום מסוים, ויש עליו סימנים בכתב יד.
פרסמתי מודעות באזור המציאה אך זמן רב שלא יצרו איתי קשר.
לכרטיס תוקף של מספר שנים שבסיומן לא יהיה ניתן לשימוש.
מה דינה של המציאה? האם יותר לי להשתמש בה?
ירושה וכתיבת צוואה
יורנו רבנו,
אדם מבוגר דתי בגיל העמידה אשר ניגש לעו"ד דתי במטרה לכתוב צוואה.
והעו"ד שם לב שהלקוח מבקש לנשל אחד מבניו מהירושה ולעבור על מצוות ירושה.
האם חובה עליו להאיר את עיניו ולומר לו שעדיף לו לתת בתורת מתנה ע"מ לעקוף את האיסור?
ובמקרה שהעו"ד מכיר את המשפחה ואת הנפשות הפועלות ויודע שמהלך כזה אשר מוסתר מעיני כולם יגרום בעתיד נזקים משפחתיים כבדים וכואבים מאוד מאוד,
גם לנפטר בעולם האמת וגם ליורשים בעולם הדמיון.