יוה"כ שחל בשבת, היש דינים מיוחדים בקידוש והבדלה?

הקבלה פני שבת בליל יום כיפורים:

• מנהגים שונים בעדות: הדובר מציין כי האשכנזים והספרדים מקצרים בהקבלת פני שבת כאשר היא חלה לפני יום הכיפורים. לעומת זאת, בני העדה הבלדית נוהגים לסדר את הקבלת שבת כרגיל עד תומה, ורק לאחר מכן מתחילים בסדר של ליל יום הכיפורים (תפילות סליחות וכו').
• ציטוט: "ביחס להקבלת פני שבת אצל החנו האשכנזים והספרדים מקצרים בהקבלת פני שבת וכן בשמי אבל הבלדי נוהגים קודם כל להסדיר את סדר הקבלת שבת לפי הסדר עד תום ורק עם סיום הקבלת שבת הרגיל אזי מתחילים עם סדר של ליל יום הכיפורים לחולה תשוגותי וכיוצא בזה."

קידוש בליל שבת וליל יום הכיפורים:

• אין קידוש בגלל הצום: הדובר קובע באופן חד משמעי כי אין לערוך קידוש לא בליל שבת ולא בליל יום הכיפורים, מכיוון שיום הכיפורים הוא יום של צום ואין בו אכילה ושתייה. קדושת היום מתבטאת בתפילה ולא בקידוש על יין או פת.
• דין חולים: גם לחולים שאסורים בצום וחייבים לאכול ולשתות כדי לשמור על חייהם, אין צורך לקדש לדעת הדובר והרב יוסף.
• מחלוקת עם המורה: הדובר מזכיר מחלוקת עם "מורי" (רבו), אשר מחייב קידוש לחולים אלו. אולם, הדובר טוען שהוכיח באריכות (שלא מובאת כאן) כי אין קידוש ביום זה מאחר ובכללי אין בו אכילה ושתייה, וההלכות נקבעות על פי הרוב.
• ברכת המזון לחולים: גם כאשר חולים מסיימים לאכול ומברכים ברכת המזון, אין צורך להוסיף תוספות "מעין שבת" או "מעין יום הכיפורים", מכיוון שימים אלו מופקעים מהאכילה. יש לברך רק את ברכת המזון עצמה שהיא מדאורייתא.
• ציטוטים:"ביחס לקידוש אין קידוש לא בליל שבת ולא בליל יום הכיפורים כי היום הוא יום ש אין בו אכילה ושתייה ודאי לנו בקדושת היום בתפילה אבל לא קידוש לא על היין ולא על הפת גם לחולים אשר הם חייבים באכילה ובשתייה כדי לשמור על חייהם אגי אין לפי שיטתנו צורך לקדש הרב יוסף כך פוסק וכך נעל על דעתנו ובמחילה בשונה מאשר מורי אשר מחייב קידוש לאותם חולים שחייבים לאכול ולשת אבל אחרי בקשת המחילה הוכחנו באריכות ולא כאן המקום שאין בכלל קידוש ביום זה הוא עקור מקידוש משום שבכללי אין בו אכילה ושתייה ולא נקבעות ההלכות אומר רבנו הן בתורה והן בדרבנן רק על בסיס הרוב."
• "אנחנו סבורים שאפילו בברכת המזון כשהחולים גומרים לאכול ומברכים ברכת המזון לענו דעתנו אין צורך להוסיף את התוספות לא מעין שבת ולא מעין יום הכיפורים כי כאמור הימים הללו מופקעים מהאכילה ולכן לא חייבו בהם את התוספות הללו רק ברכת המזון שהיא דאורייתא לעצמה ולא מעבר לכך."

הבדלה במוצאי יום הכיפורים שחל במוצאי שבת:

• חובת הבדלה: יש חובה להבדיל במוצאי יום הכיפורים, כמו במוצאי שבת.
• בשמים: אין מברכים על בשמים במוצאי יום הכיפורים מכיוון שהנפש לא סובלת צער מההפרדות מעונג כלשהו, שהרי האדם היה שרוי בעינוי. בניגוד למוצאי שבת, שם מברכים על בשמים כדי להשיב את הנפש מהצער שבהפרדות מעונג השבת.
• נר:מוצאי שבת רגיל: במוצאי שבת מברכים על הנר ("בורא מאורי האש") כדי להראות על בריאת האש.
• מוצאי יום הכיפורים שאינו מוצאי שבת: יש להשתמש בנר שהיה דולק מערב יום הכיפורים וברכים עליו, כדי להפגין על נר ששבת ממלאכה.
• מוצאי יום הכיפורים שהוא גם מוצאי שבת: קיימת מחלוקת האם פטורים מלברך רק על נר ששבת (שהרי זה מוצאי שבת). יש דעות שאין צורך, ויש דעות שצריך.
• דעת הדובר: מאחר וקדושת שבת גדולה יותר מיום הכיפורים, ובנוגע לעינוי ועונג הולכים אחר יום הכיפורים, הרי שמצווה שקבועה לזמן (כמו הצום) מפקיעה את קדושת השבת לעניינים אלו. אולם, מאחר ובני העדה הבלדית חייבים בהבדלה במוצאי שבת, ומאחר והנר של מוצאי שבת יותר מפגין על עניין הבריאה, ניתן לברך על נר שמדליקים כעת.
• עדיפות לנר ששבת: אם קיים נר ששבת מערב יום הכיפורים, הוא עדיף גם למוצאי שבת וגם למוצאי יום הכיפורים. נר שהודלק רק במוצאי יום הכיפורים אינו טוב למוצאי שבת.
• סיכום לעניין הנר: אם יש נר ששבת, עדיף להשתמש בו. אם אין, ניתן להדליק נר רגיל ולברך עליו "בורא מאורי האש".
• ציטוטים:"ביחס להבדלה אין ספק יש לנו חובה להבדיל במוצאי יום הכיפורים כמו במוצאי שבת אלא שמוצאי יום הכיפורים אין בשמים הואיל והנפש לא סובלת תוצאה מהפרדות מעונג כלשהו כי היינו שרוים בעינוי במוצאי שבת יש ברכה על הפסמים כדי להשיב את הנפש בגלל הצער שלה מההפרדות מעונג שבת. השבת הזו כיוון שאין בה עונג אלא עינוי לכן אין מוצאי שבת ברכה. מוצאי שבת זה שהוא מוצאי יום הכיפורים אין בו ברכת הפסמים אשר לנר. הנר במוצאי שבת תכליתו הוא להראות את היצירה בורא מעורי האש. ולכן אנו מדליקים נר ומברכים על בורא מורי האש. אבל במוצאי יום הכיפורים שהוא לא מוצאי ימי ששת, ימי מעשה ובריאה אלא להפגין על נר ששבת ממלכה. לכן אנו צריכים נר שהיה קיים בערב יום הכיפורים והמשיך להתקיים עד מוצאי יום כיפורים ועליו אנחנו מברכים. אבל כשיש לנו מוצאי יום הכיפורים שהוא צאי שבת נחלקו הדעות אם אנחנו פטורים מלהברך רק על נר ששבת שהרי סוף סוף זה מוצא שבת או לא יש כאלה שאומרים לא צריך לברך על נר של שבת כי הרי זה מוצאי שבת ויש כאלה אומרים שצריך לברך אנחנו בדעה שמאחר ואכן באמת מדובר ששבת קדושתה יותר מיום הכיפורים נכון מאוד שבדברים של העינוי והעונג אנו הולכים אחרי יום הכיפורים שהרי כל מצווה שקבוע לזמן היא מפקיעה את קדושת השבת לאותם דברים אבל מאחר בבלכי אנו חייבים בהבדלת במוצאי שבת ומאחר והנר מוצאי שבת יותר מפגין על עניין הבריאה יכול לברך על נר שאיך קוראים שהוא מדליק אותו באיש שעתה ברור שאם יש לו נר ששבת מערב יום הכיפורים אדרבה ועדרבה שהרי נר שבת מערב יום הכיפורים הוא טוב למוצאי שבת והוא טוב גם למוצאי יום כיפורים אבל נר שהודק מוצאי יום כיפורים למוצאי יום הכיפורים הוא לא טוב למוצאי שבת הוא טוב ומאחר בזה מוצאי שבת ואין לו נר שהודלק מערבם כיפורים ונשמר והתקיים מעושיהם כיפורים יכול להדליק נר או לברך עליו לסיכום ביחס ל הנר אם יש לו נר שש שבת אדרבה זה עולה בידו לחן או לחן למוצאי שבת ולמוצאי יום כיפורים ואם אין לו כזה יכול להדליק נר רגיל ולברך עליו בורא מורי האש רבי חניבר."

לסיכום:

קטע השמע מציג דיון הלכתי מפורט הנוגע למקרה בו יום הכיפורים חל בשבת. הדובר מתייחס למנהגים שונים בעדות, פוסק שאין לערוך קידוש כלל (גם לא לחולים), ומפרט את הדינים הנוגעים להבדלה במוצאי יום הכיפורים שחל במוצאי שבת, בדגש על ברכת הבשמים והנר, תוך התייחסות למחלוקות קיימות ולהכרעת הפוסקים לדעתו