האם מותר בשבת לטבל הפת במלח?
לדעת הסוברים שיש גדר איסור עיבוד באוכלין, האם מותר בשבת למלוח ירקות לאכילה?
באלו נסיבות אסרה התורה מלאכת עיבוד בשבת?
הניתן ללמוד מדין איסור מליחת צנון בשבת ולהחילו בכל מקרה של מליחת אוכלין (ביצה, ירקות וכיו"ב)?
היש סיבה לאסור והלא לכאורה אין בנסיבות אלה גדר לא של בישול ולא של חימום?
עירוי מ"כלי ראשון", האם החשיפה לאוויר של הניצוק הורידה אותו לדרגת "כלי שני"?
הישנם צדדים להתיר בשבת הוספת מים או תבשיל שנתבשל כל צרכו לכלי שע"ג האש או הפלטה?
לדעת הסוברים שיש גדר איסור עיבוד באוכלין, האם מותר בשבת למלוח ירקות לאכילה?
באלו נסיבות אסרה התורה מלאכת עיבוד בשבת?
הניתן ללמוד מדין איסור מליחת צנון בשבת ולהחילו בכל מקרה של מליחת אוכלין (ביצה, ירקות וכיו"ב)?
לעוד שיעורים בקרו באתר 'נצח ישראל' http://net-sah.org
מגבעת ששוליה ברוחב טפח, האם מותר לחבשה בשבת או שיש חשש לאיסור עשיית אהל עראי?
מתוך יום עיון והקבלת פני רבו בבית כנסת "ארגון אבי דוד" ירושלים פסח התשע"ז
ב"ה זכה מכון מש"ה ור' שלום פנחס כהן לברך על המוגמר ולהוציא לאור את תמלול שיעורי הרב יוסף קאפח על הקדמת הרמב"ם למשנה. לרכישה בחנות לחצו כאן
לצפייה בדף מקורות לחצו כאן
יהודי שבשל במזיד בשבת האם נאסר התבשיל או שאותו אדם נאסר עליו לאכול בתורת קנס?
איסור התבשיל לאחרים-האם יהודי שמבשל בשבת במזיד בקביעות דווקא לאחרים ולא לו?
האם ניתן לדמות לדין פירות שהובאו בשבת מחוץ לתחום שלא נעשתה עברה בגוף הפירות?
האם רשאי אחרון לחלוק על דברי ראשון או אפילו גאון?
שלום כבוד הרב
1)האם לדעת כבוד הרב אפשר להקל ביוה"כ לקחת כדור שנמצא בתוך קפסולה או כדור שטעמו פגום לחולה שאין בו סכנה או אדם שיש לו כאבי ראש חזקים ?
2)הרב ענה לי בעבר שמותר לקחת לחולה שאין בו סכנה כדורים בתוך קפסולה שעשויים מחומרים לגמרי לא כשרים כמו פירות ים ואפילו נבילות וכד'...האם זה אפילו שאין טעמם פגום אלא נמצאים בתוך קפסולה ?והאם אפשר
להקל בזה גם לאדם שהוא אינו חולה אלא צריך זאת לטיפול בבעיית קשב וריכוז או טיפול בדכאון?
3)ראיתי שהרב ענה באחת מתשובותיו שיש אומרים שסיכה היא כשתייה לגבי איסור ולכן אסור לסוך בשומן חזיר וכד'...האם לדעת אוסרים זה איסור דרבנן או דאורייתא ?
"במקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב", האם כלל זה יכול לשמש בסיס להוראה שאינה כדעת רב העיר?
מהי הדרך ההלכתית שיש לפעול לפיה כאשר נראה שרב העיר טעה בפסיקתו לבני העיר?
אלו תוצאות חמורות עלולות לנבוע ממצב של הוראה בניגוד להוראה של רב העיר?
האם מדובר בתהליך דמוקרטי תוך התייעצות עם הצבור או מוכתב ע"י גורמים
באלו נסיבות ובכפוף לאלו תנאים ניתן להתיר פעולה זו?
מדוע גזרו חכמי ישראל שלא להשהות תבשיל בתנור מע"ש למרות הכלל ההלכתי "השבת אסורה ואין מעשיה אסורים"?
בנסיבות של ימינו שאין חשש לחיתוי גחלים, האם יש מקום לבטל גזירת חכמי ישראל?