האם מותר בשבת לטבל הפת במלח?
לדעת הסוברים שיש גדר איסור עיבוד באוכלין, האם מותר בשבת למלוח ירקות לאכילה?
באלו נסיבות אסרה התורה מלאכת עיבוד בשבת?
הניתן ללמוד מדין איסור מליחת צנון בשבת ולהחילו בכל מקרה של מליחת אוכלין (ביצה, ירקות וכיו"ב)?
מוצעים כיום סוגי ביטוחים רבים ומגוונים. שאלתי מהי עמדת ההלכה בנוגע לצורך בעשיית ביטוחים באופן כללי? האם יש חובת השתדלות בעשיית ביטוחים בסיסיים ואם כן מה הם, או שמא הבוטח בה' חסד יסובבנו?
מאחר וביטוחים הם סוגים שונים של אופקי השקעה, אין בכך שום איסור, אם אדם רוצה לבטח את עצמו מפני אירועים.
שהרי גם אם לא יבטח את עצמו ורכושו, אם חלילה יארע לו מאורע קשה, יצטרך למשוך מהשקעותיו, כדי לממן את צרכיו.
אין בכך שום חוסר ביטחון בה', כי ה' ברא אותנו בצלמו, כדי שבשכלנו נתנהל באופן מושכל מאוד, עבר הווה ועתיד.
לדעת הסוברים שיש גדר איסור עיבוד באוכלין, האם מותר בשבת למלוח ירקות לאכילה?
באלו נסיבות אסרה התורה מלאכת עיבוד בשבת?
הניתן ללמוד מדין איסור מליחת צנון בשבת ולהחילו בכל מקרה של מליחת אוכלין (ביצה, ירקות וכיו"ב)?
לכבוד מורי הרב ערוסי שליט"א
אני מורה לעברית מודרנית ומקראית.
שאלה 1-האם מותר ללמד נוצרים עברית מקראית, כלומר דקדוק השפה, אבל לפעמים בדוגמאות יש גם פסוקים?
שאלה 2- האם הוראה זו נכללת באיסור לקבל כסף על ידי הוראת התורה אשר פוסק הרמב"ם זצ"ל?
בברכה
יוסף הורביץ
1 מה דעת ההלכה לגבי שוכר דירה שלא מוכן להתפנות מהדירה בזמן? ומה ההתייחסות לחוק הגנת הדייר?
2 ביחס לנוהג הנפוץ של קניית מוצרים מסין דרך האינטרנט, מוצרים שהם זולים. האם יש להעדיף מוצרים שהם כחול לבן אפלו שהם יקרים יותר? כמו כן האם יש להעדיף עבודה עברית יקרה יותר על פני עבודה זולה של גויים בשיפוצים וכו'?
הניתן להחיל על מלאכה זו הכלל : "אין בנין וסתירה בכלים" ?
יורנו רבנו,
אדם מבוגר דתי בגיל העמידה אשר ניגש לעו"ד דתי במטרה לכתוב צוואה.
והעו"ד שם לב שהלקוח מבקש לנשל אחד מבניו מהירושה ולעבור על מצוות ירושה.
האם חובה עליו להאיר את עיניו ולומר לו שעדיף לו לתת בתורת מתנה ע"מ לעקוף את האיסור?
ובמקרה שהעו"ד מכיר את המשפחה ואת הנפשות הפועלות ויודע שמהלך כזה אשר מוסתר מעיני כולם יגרום בעתיד נזקים משפחתיים כבדים וכואבים מאוד מאוד,
גם לנפטר בעולם האמת וגם ליורשים בעולם הדמיון.
שלום הרב,
האם ישנו שיעור מסוים לגודלה של הכיפה?
תודה.
השלום עליכם הרב,
געגועים צפים בלבי תדיר לשיעורים ולשיחות שלכם, אלא שטורח הזמן והלימוד גובר עליי.
זכור לי בערפול מעט כי באחד השיחות שלנו הזכרת דו שיח שהיה לך עם הרב עובדיה יוסף ז״ל, שם הקשת עליו מדבריו ביביע אומר שאין כלל ברזל לנהוג בא״י כש״ע, שהרי הוא בעצמו כתב שם שמי שרוצה יעשה כש״ע ומי שרוצה כרמב״ם לפי שגם הוא מרא דאתרא.
האם הרב זוכר באיזו הלכה דֻבּר, והיכן מקור הדברים ביביע אומר?
ברכות עד בלי די, יצ״ו לגאולת ישראל בב״א.
האם מוסדות ציבוריים נחשבים כרשות הרבים לעניין השבת אבידה?
האם יש משמעות לאבידה שאין לה דורשים מעל שנה?
מה דין אבידה שנראית כמונחת ולא כאבידה?
כיצד ראוי שינהגו מנהלי המוסדות בעניינים אלו והאם יש בכוחם להפקיע מרשות הבעלים ע"י התקנת תקנה?
בס"ד כח ניסן תשע"ב
השלום והברכה לך מורנו ורבנו אביר הרועים שלי"טא
רציתי לשאול איך לנהוג בענין חימום אוכל בשבת הן קר הן חם
בתודה וברכה