אחרי רבים להטות
יש לנו כלל ״אחרי רבים להטות״ - למה כיום אנו לא משתמשים בכלל זה בנוגע למחלוקות בהלכה?
יש לנו כלל ״אחרי רבים להטות״ - למה כיום אנו לא משתמשים בכלל זה בנוגע למחלוקות בהלכה?
1 על פי הרמב"ם. בתפילת שמונה עשרה, בברכת סלח לנו. האם יש סיכוי שאכן הקב"ה יסלח לנו על העוונות, אם נכוון היטב?
2 בהלכות אבל פ"ט ה"ז.
(על ברכת השם). אחד השומע ואחד השומע מפי השומע, חייבין לקרוע.
אם השומע מפי השומע שמע בלשון סגי נהור בלשון ברכה, "פלוני ברך השם" ולא בלשון קללה.
האם גם אז חייב לקרוע, או רק אם שמע בלשון קללה ח"ו?
מאז שאני מכיר את עצמי אני פשוט חולה על התימנים! כשגדלתי וחקרתי ראיתי שצדקתי במאת האחוזים! אני רוצה להעתיק לך כב' הרב כמה דברים שגרמו לי לרצות להיות תימני, וכב' הרב הם רק טיפה מן הים!!!! כי יש לי עוד להביא נתונים רבים נוספים מדוע העדה הזו כבשה את חיי. אני לא מדבר על האופי הפשוט הקליל והשמח של התימנים שגרם לי להתחבר אליהם נפשית (ממש כך!!!), אני מדבר על יסודות ביהדות!
אני ב"ה גדלתי והתחנכתי במקום תורה ואני יודע להעריך אשכנזים כמוני וגם ספרדים. אבל לצערי הרב, יש אצל הספרדים והאשכנזים עיוותים. הנה אחדים מהם שהעתקתי לכאן מאתר מסויים.
שלום לכבוד הרב
אני גר במקום שאין בו שיעורי תורה , ואין לי כרגע חברותא ללמוד איתו.
וקשה לי ללמוד לבד.
אני סטונדט בבר אילן ועל פניו ניראה לי שאוכל להגיע לקריית אונו , האם בימים א-ד יש שיעורים של הרב ובאיזה שעות ?
האם ייש מרכז תורני מסוים באזור שאוכל למצוא שיעורים בהלכה לשיטת הרמב"ם?
בטוח יש עוד אפשרויות שלא מוכרות לי , אם יש לרב עצה בשבילי מה אפשר לעשות , כי אני מרגיש שאני מבזבז את הזמן ,
יש לי רצון וחשק ללמוד אבל אין לי עם מי ואין מי שיכוון אותי
המטרה שלי זה לדעת הלכות שבת על בוריין לשיטת הרמב"ם , להשגת מטרה זו אני חייב הכוונה
מה עלי לעשות
יש לי 2 שאלות לרב רצון בעקבות השיעור של פרשת תולדות.
1 - תפילה על אחר לרפואה או להצלחה וכן מי שברך.
לפי השיעור נראה שאין עניין אם האדם שעליו מתפללים לא שומע. שהרי עניין התפילה שהאדם יעלה מדרגה, וכן כשמתברכים על ידי רב זה פועל על הנפש כדי להתעלות. אך כשהאדם לא שומע איך הוא יתעלה? ואז יוצא שהתפילה על האחר זה עניין מיסטי.
2- לשיטת רב האי גאון והרמב"ם, אי אפשר לעשות את הסכם יששכר זבולון, אם כן כיצד הרמב"ם היה לומד ומתפרנס על ידי אחיו מהמסחר?
לכבוד הרב, שלום עליך
האם לטבילת בסקויט בתה חם יש דין של דבר שטיבולו במשקה המצריך נטילת ידים ? ומדוע?
בברכה, יוגב
קימת תופעה לפיה חלק קטן ביותר, מקרב שומרי המצוות בעם ישראל, פוסק הלכה לפי הרמב"ם, ולמעשה אינו מקבל פסיקות שנתחדשו מאז חתימת התלמוד ועד היום.
מאידך, רובם המכריע של שומרי המצוות בעם ישראל מקבלים עקרונית את הרעיון של קיום פסיקות שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד. האם אין הדבר דומה במידה מסוימת למחלוקת בין הצדוקים לפרושים?
עבור יהודים המעונינים לאמץ את פסיקת הרמב"ם נטו, האם אין מקום ליזום בדיקת כל הפסיקות והמנהגים שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד, ואשר אין התייחסות מפורשת של הרמב"ם לגביהם, במטרה לקבוע האם הם תואמים את עקרונות הפסיקה של הרמב"ם?
שלום רב
1. ראיתי באתר אחד [נראה לי האתר הזה אבל אני לא בטוח] שאת שם השם א-דני צריך להגיד בקמץ [לפי התימנים]
ולא בפתח[בגלל שזה נשמע כמו אדונים ברבים]. האם זה נכון?
2. האם עונים אחרי ברכה שאמרו את שם השם בפתח [=במבטה ספרדי]?
3. האם יש בעיה להגיד חלק פסוק במבטא תימני וחלק במבטא ספרדי [לדוגמה שם השם במבטה תימני והשאר במבטה ספרדי]?