מועדים לשמחה הרב,
אני לומד בישיבת הסדר ואני כבן לעדת תימן מוצא את עצמי במבוכה בנוגע לקו של פסיקת הלכה באופן חד וברור, איזה ספרים ללמוד, על מנת להיות בקיא בהלכה עפ"י מנהגי אבותינו?
תודה רבה!
1. אכלתי ארוחת צהרים -כל מיני מאכלים בךי לחם. כשסיימתי הרגשתי שבע. האם עלי לברך ברכת המזון?
2. לא הבנתי את עניין איסור צביעת שער המדובר בשאלות שהרב עונה עליהן.
3. עוף שהוכנס לסיר לחליטה, ונשארו חלקים בולטים מעל גבי המים, האם יש תקנה לעוף כגון לסובבו או שהעוף לא לאכילה?
4. רשת של מנגל שלא ידוע מה נצלה לפני כן, והיא קרה, האם שרפתה באש ותחת הגחלים מספיקה להכשרתה?
5. האם יש איסור הלכתי להתהלך בלא בגדים בחדר השינה?
6. האם שמירת הזמן בין בשר לחלב לפי מורי הוא שש שעות מלאות או לאחר חמש שעות וחצי נחשב לו רוב הזמן ומותר לאכול חלב?
א. דין זה לא ברור לי לגמרי. האם רשאי אני לקדש על מיץ ענבים לדעת הרמב"ם? ומה בדבר מיץ ענבים ללא שום תוספות (אף ללא סוכר) רק שהוא מבושל (KEDEM)? ואם אחר מקדש עבורי?
ב. אין לי שום אפשרות מעשית לבנות סוכה וזאת מפאת מיקום הדירה. האם אני מחויב לנסוע לבית הורי המרוחק שעה נסיעה מביתי כדי לאכול ארוחת קבע בימות חול המועד?
הרב רצון ערוסי מצנן את ההתלהבות על מעבר שגרירות ארה"ב לירושלים ומסביר כי מדובר בהכרח בל יגונה שיש לצרף לו הסברה על ייחודנו הלאומי
שאל השואל: בשבוע האחרון נשמעים קולות חיוביים ואוהדים גם מרבנים שונים ביחס של מעבר שגרירות ארה"ב לירושלים. האם מבחינה הילכתית אין בזה איסור של "לא תחנם-לא תיתן להם חניה". מאחר ושגרירויות אלה משמשות תחת סטטוס חוקי, מיוחד למעשה כמעט ומפקיע את הריבונות של מדינת ישראל בשטחה. וכן, "לא תיתן להם חן" בנתינת יחס אוהד מידי לארה"ב ותרבותה שיש לה, והיא אחראית לקלקולים הרוחניים הנוראים שבדור.
שלום כבוד הרב שליט"א
קודם כל אני מודה לרב שליט"א על כל העבודה הנפלאה.
שאלו אותי שאלה הינה תוכן השאלה
.....אני רוצה להלוות כסף למישהו קרוב מאוד לי, לחתונה של בתו, אבל בנישואים האלה יהיו ריקודים מעורבים, אמרו לי שתנסה להפריד את החתונה, האם אני משאיל או לא
תודה על תשובתך
ושבת שלום
יורנו רבנו,
אדם מבוגר דתי בגיל העמידה אשר ניגש לעו"ד דתי במטרה לכתוב צוואה.
והעו"ד שם לב שהלקוח מבקש לנשל אחד מבניו מהירושה ולעבור על מצוות ירושה.
האם חובה עליו להאיר את עיניו ולומר לו שעדיף לו לתת בתורת מתנה ע"מ לעקוף את האיסור?
ובמקרה שהעו"ד מכיר את המשפחה ואת הנפשות הפועלות ויודע שמהלך כזה אשר מוסתר מעיני כולם יגרום בעתיד נזקים משפחתיים כבדים וכואבים מאוד מאוד,
גם לנפטר בעולם האמת וגם ליורשים בעולם הדמיון.
שלום כבוד הרב,
כותב רבנו בהקדמה לא' "...כל הדברים שבתלמוד הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם...",
האם רבנו פסק במקרים מסוימים שלא כמו בתלמוד?
ואם כן האם זה רק כאשר זה לא נגד את התלמוד ?
ולפי האמור האם מותר בדורנו לפסוק שלא כמו התלמוד לפי רבנו ?
תודה
הנני תימני משני הצדדים, ומרגיש מעין מבוכה ובלבול בעניין פסיקת ההלכה. מחד, משפחת אבי שאמי שלפעמים פוסקת כשתילי זיתים, ואליבא דאמת, אין היא מקפידה על שמירת מצוות כהלכתן
ומאידך, משפחת אימי בלדי שנוטה לפסיקת הרמב"ם, אמנם כנ"ל, לא מדקדקת בהלכה
ובכן, כשאני רוצה לדעת איך עליי לעשות, אני מעדיף את פסיקת הרמב"ם ומנהגיהם הידועים של יהודי תימן נ"ע
?האם אני רשאי לעשות כן
