ש"ץ עם קרחת
למארי שלום שאלתי היא ש"ץ שעושה קרחת ובלי זקן האם רשאי להתפלל
למארי שלום שאלתי היא ש"ץ שעושה קרחת ובלי זקן האם רשאי להתפלל
לרב שלום אני עובד בהוסטל עם נפגעי נפש ולפעמים הדיירים מספרים לי את בעיותיהם ואני מרגיש צורך לעודד אותם נפשית ולפעמים גם אומר להם לאחר הפצרותיהם שכדאי להם לומר מזמור תהילים זה או אחר ויש שמבינים ויש שהלכו לומר שאני כופה עליהם דת בגלל חוסר יציבותם וההנהלה שהיא חילונית ורחמנא ליצלן ביהם כופרים באים אליי בטענות כי השם ירחם יש מביניהם חושבים שדת היא חולי נפש.1 האם כדאי להמשיך לעודד אותם לומר תהילים וכהאי גוונא בדברים המתאימים להם?
האם בגלל שימים אלו נקראים גם מועד הריהו יוצא ידי חובה גם בתפילת יו"ט?
מי שביום אסרו חג טעה ואמר "יעלה ויבוא" וסיים תפילתו, האם חייב לחזור ולהתפלל?
מה הטעם שהמתפלל של חול בשבת יצא ידי חובתו?
שלום וברכה מארי ערוסי
1) תשובה קפ: נשאל רבנו מה רצוי יותר אם לקרוא ק"ש ביחיד עם בנץ החמה או לאחרה כשעה או יותר עד שיתקבץ הציבור. והשיב "היותר רצוי ליחיד ולצבור לקרוא ק"ש עם הנץ החמה". הלכה למעשה ע"פ מסורת תימן?
2) כתב הרמב"ם בסוף פ"י מהלכות תפלה:הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור מתפללין.... יתפלל עימו (עם הש"צ) מילה במילה עד שיגיע ש"צ לקדושה.. ומתפלל שאר תפילה לעצמו. ולפני מספר שבועות שאלתיך, בנושא זה, וענית לי שעלי להתפלל עם הש"צ מילה במילה עד הסוף. מהי ההכרעה? אודה בכל לבב
אנו מתפללים בנוסח בלדי. יש כהנים לויים וישראלים בבית הכנסת. עליות כהן ולוי לא נמכרות, ומשלישי ואילך נמכרות. כהנים\לויים עולים מרביעי ואילך.
בשבת אחד המתפללים (ישראל) קנה עליית שלישי, והזמין כהן לעלות.
הגבאי הזמין את הכהן לעלות שלישי.
החזן (אני, השואל) שיודע שהמוזמן כהן, העיר שאין הכהן צריך\יכול לעלות. הכהן שהוזמן (וכבר קם ממקומו) חזר למקומו והגבאי הזמין את הישראל שקנה את העליה. הכהן ששב למקומו הוזמן לעלות עליית רביעי ועלה.
החזן (כותב שורות אלה, שפעל מתוך אינסטינקט) הרגיש שלא בנוח ולאחר הקדיש שאחר עליית שביעי, התנצל בפני הכהן, הישראל שהזמין אותו והציבור.
למארי שלום אנו מתפללים ויש אבל שאומר ואני זאת בריתי אמר המלה אותם הוא לא יכול לומר והצבור אומר לא נורא כך הוא רגיל מה עושים?
למו"ר מארי רצון ערוסי שליט"א בהלכות ק"ש כותב רבנו הרמב"ם זיע"א: "היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ או שהיה עוסק בתספורת או שהיה מהפך בעורות או שהיו עוסקין בדין, גומר ואח"כ קורא ק"ש. ואם היה מתירא שמא יעבור זמן הקריאה ופסק וקרא, הרי זה משובח". עכ"ל.
1. אמנם רבנו לא חילק, אבל על פניו נראה שהכוונה לק"ש של ערבית, מכיוון שמדובר בעשיית צרכים, דבר האסור ע"פ ההלכה לפני תפילת שחרית. האם הנחתי נכונה?
שלום,אני קוראת כל יום ספר תהילים ואני רוצה לדעת אם אני קוראתבזמן הנכון ןבדרך הנכונה.אנ אמא לשתי ילדים ולכן יוצא לי בד"כ לקרוא בן השעות 22:00 ל-23:30 בלילה,אני יושבת בספה וקוראתכל יום. האם זה בסדר?
איזה מעמד קבעו חכמים לקדיש והאם אמירתו טרם סיום חובת היום במס' העולים מהווה הפסק?
האם אמירת פיוט לחתן לפני עלייתו לתורה או אמירת "מי שברך" בין המברכים, מהווה הפסק?
נאמר בתלמוד ונפסק להלכה שהמפטיר יקרא בנביא רק לאחר שיגלול ס"ת-מה עדיף, איפוא, לכסות הס"ת במטפחות ויקרא בנביא או שיאמרו "מה רב טובך" תוך כדי גלילת ספר התורה?
בכל אחד מן הרגלים וכן בשבת חוה"מ וכאשר ר"ח חל להיות בשבת קודש, הרי שאנו קוראים בתורה בעניין קורבן היום (למפטיר), ברם בשבת רגילה אין אנו קוראים בתורה בעניין קורבן היום, מדוע?
בתודה!
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א לפי נוסח הבלאדי הרי אומרים את המזמור " לדוד אליך ה' וגו' " אחרי שיר של יום והדבר נכון גם בר"ח וחוה"מ ובשאר ימים שאין בהם תחנון. שאלתי היא איך הדבר מסתדר עם כך שמזמור זה נחשב בקהילות שונות כתחנון ?
שלום! אצלנו בבית הכנסת בחזרת הש"צ החזן מסיים את הברכה באריכות ובסלסול לדוגמה מברך השנים כאשר ה - ים בסוף מברך השנים הוא ארוך. האם נכון לענות אמן על הברכה עוד באמצע הסלסול או שמא יש לחכות לסיום הסלסול ורק אז יהיה מותר לענות על הברכה? שאלה שניה שלי היא: אם אני נמצא במצב שאני באמצע תפילת שמונה עשרה בערבית, והחזן סיים לפני את התפילה והתחיל לומר קדיש, האם אני צריך לעצור, לחכות ולשמוע את הקדיש עד לסיומו (שיהיה שומע כעונה) שהרי אסור לענות לקדיש לפני ה -"היו לרצון" הראשון. או שאני יכול להמשיך בתפילתי? אבקש לתת לי את ההלכה הספרדית במענה לשאלותיי.
תודה רבה, ניר דהן.