13. לפי הרמב"ם כל תפילה שהיא אחרי הנץ - דיעבד? 14. ברכת "הנותן לשכוי בינה" - האם יש גבול עד מתי אפשר לברך? ז"א שאם לדוג' שמעתי תרנגול אחה"צ - צריך לברך? 15. ידוע הדבר שבשר צריך חליטה לפי הרמב"ם, ואם אצלי בישיבה לא חולטים את הבשר, יש לי על מי לסמוך או שאצטרך להיות צמחוני? (אני גם ישן בישיבה ומגיע הביתה רק פעם בכמה זמן). 16. מהי ההגיה הנכונה: צרה במקום שיש חולם, או חולם נשאר חולם? מה הנימוק? 17. האם אדם שחקר וגילה שהנוסח הבלאדי נכון יותר מכיוון שהוא קדום יותר, האם יכול לעזוב את הנוסח השאמי או שיש בעיה של "אל תיטוש תורת אמך"? 18. מדוע בנשמת כל חי אנו אומרים "על רוב ניסי פלאיך"? למה לא על כל ניסי פלאיך? 19. שמתי לב שהמבוגרים (ובעקבותם הצעירים) בביכנ"ס אצלנו קמים ב"אתה הראת לדעת" רק כשמגיעים לקטע מסויים וזה לא תלוי אם ארון הקודש פתוח או לא. דהיינו: יכול להיות (וכך רוב הפעמים) שארון הקודש יהיה פתוח ורק לאחר כמה שניות הציבור יעמוד, או שהציבור יעמוד לפני שפותחים את ארון הקודש. תלוי לאן החזן הגיע ב"אתה הראת לדעת". האם כך צריך לנהוג? או שמא להוכיח אותם על התנהגות זו? 20. למה אנו נוהגים לעמוד בחזרת הש"ץ? 21. ידוע שלפי רבינו הרמב"ם צריך לקדש בשבת על יין לא מבושל ובלי סוכר. האם צריך את שני התנאים או שאם יש אחד זה מספיק? 22. שאלתי האחרונה והיא גם אחת השאלות שיותר מציקות לי: למה לא מבטלים את התרג'ום? הרי את התפסיר ביטלו כי הוא כבר לא רלוונטי, ולדעתי אותו דבר כבר לגבי התרג'ום! אנשים היום לא מבינים את מה שכתוב שם (אא"כ הם בני תורה שלומדים גמרא) ובטח שהילדים שקוראים לא מבינים מה הם אומרים. גם הרמב"ם כותב בהלכות תפילה שקוראים את התרג'ום מפני אותם אלו שלא מבינים את הקריאה. וכידוע הרמב"ם לא סתם כותב סיבה, אלא אם הסיבה התבטלה, גם ההלכה עצמה בטילה! וכך גם נהגו כל שאר העדות, ואני לא מבין למה התימנים החליטו לשמר את זה. אשמח להסבר לגבי זה כי באמת שאני לא מבין למה.
תודה רבה מראש ושוב אני מתנצל על האורך. התשובה: