רווק בתפילות שבת
לכבוד מארי ערוסי שאלתי אם בחור רווק יכול להתפלל בשבת כי שמעתי שרווק לא יכול להתפלל בשחרית בגלל המרכבה מה עם שאר התפלות או שגם שחרית רווק יכול להתפלל אודה לרב אם ירחיב ואני אתלה את זה בבית הכנסת למנוע מחלוקת אנו מתפללים בנוסח באלדי
לכבוד מארי ערוסי שאלתי אם בחור רווק יכול להתפלל בשבת כי שמעתי שרווק לא יכול להתפלל בשחרית בגלל המרכבה מה עם שאר התפלות או שגם שחרית רווק יכול להתפלל אודה לרב אם ירחיב ואני אתלה את זה בבית הכנסת למנוע מחלוקת אנו מתפללים בנוסח באלדי
איזה מעמד קבעו חכמים לקדיש והאם אמירתו טרם סיום חובת היום במס' העולים מהווה הפסק?
האם אמירת פיוט לחתן לפני עלייתו לתורה או אמירת "מי שברך" בין המברכים, מהווה הפסק?
נאמר בתלמוד ונפסק להלכה שהמפטיר יקרא בנביא רק לאחר שיגלול ס"ת-מה עדיף, איפוא, לכסות הס"ת במטפחות ויקרא בנביא או שיאמרו "מה רב טובך" תוך כדי גלילת ספר התורה?
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו בהלכות קרית שמע פ"ד כתב רבנו שחתן פטור מקרית שמע עד מוצ"ש עד שתתקרר דעתו. מה הדין בחופת נדה" שהרי לא יכול לקרר דעתו" ולבו לא גס בה שהרי לא התרגל אליה עדין?
בהל' תפילה (פ' ה') משמע מדברי הרמב"ם שבפריסה על שמע ניתן לסמוך על ש"צ ואילו בהל' ק"ש (פ' ט') משמע שהש"צ מוציא י"ח את שאינן יודעין לקרוא, כיצד ניתן ליישב הסתירה?
היש שוני בין הכללים של יציאת י"ח בברכות לבין יציאת י"ח בתפילות ומה מקורו של שוני זה?
הניתן להתייחס לברכות ק"ש לכתחילה כמו תפילה היות והן מהוות תחנונים ואולם בדיעבד יצא י"ח אף מי שבקי למרות שסמך על ש"צ?
שלום עליכם הרב האם לפי הרב קאפח מותר מיד לאחר תפילת ערבית לפסוע למקום שבו עמד והתפלל, לאחר שסיים עושה שלום, או שמא עליו להמתין עד לאמירת הקדיש?
שלום הרב
המשנ ברורה ס' ד סק"ד (וביאור הלכה שם) מביא חיי אדם שמביא בשם הרא"ש (שרבנו סובר כמותו לפי הבנתי שנטילת ידיים שחרית היא הכנה לתפילה) שאדם שקם מוקדם לפני התפילה ויודע שיצטרך להתפנות שוב לפני התפילה ייטול ויברך רק לפני התפילה. מארי הביא משו"ת רבינו שלא לעשות כך אבל האם ע"פ זה לא עדיף ליטול ולברך רק צמוד לתפילה? שהרי אחרת הנטילה של שחרית היא לא זאת שהייתה בפועל הכנה לתפילה. אם הרב יכול אשמח שירחיב
תודה רבה
שלום.
אני גר בשומרון והקמנו לפני שנים מועטות מנין תימני המוגדר כמתפלל בנוסח בלאדי. התעורר דיון לגבי זמן אמירת 'כהנים' האם לפני ברכת אקב"ו או לאחריה. יודעים אנו שהדבר נתון במחלוקת רמב"ם ומרן השו"ע והמנהג הקדמון כדעת רבנו. ברצוננו לשאול מה המנהג הרווח בקהילת הבלאדים ואיך הרב ממליץ לנו לנהוג. כל טוב.
רציתי לדעת מה נהגו הבלאדים והשאמים להפטיר בר"ח אב ור"ח אלול החלים בשבת. מצאתי בזה כמה דברים סותרים.
לדעת הרב, מותר להתפלל במניין מרפסות? (=צירוף של אנשים שרואים אחד את השני דרך המרפסות)
או חצרות?
ילמדנו רבינו, בדורנו, החותם בשומר עמו ישראל לעד האם יש לענות אחריו אמן?
2. האם עלי להפסיק מקריאתי כאשר אני ממשיך בהרגלי את הנוסח המדויק .