תכנים לקריאה נוספת
הסבר דברי הרב קאפח בהלכות יסודי התורה.
הרמב"ם כותב בהלכות יסודי התורה: האל הנכבד והנורא הזה -- מצוה לאוהבו וליראה ממנו, שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך" (דברים ו, ה; דברים יא, א) ונאמר "את ה' אלוהיך תירא" (דברים ו, יג; דברים י, כ). (ב) והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ -- מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד "צמאה נפשי, לאלוהים -- לאל חי" (תהילים מב, ג). ב וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד "כי אראה שמיך. ..
שם ה'
שלום רב לכ' הרב.
1. שמעתי באחד מההקלטות שמותר למחוק את השם אללה כי הוא לא שיבוש של א-לוה. ויש אומרים שכן, אבל עדייף מזה משנה? הרי אלוקים זה שיבוש של א-לוהים
ועדיין מותר למחוק.
2. שמעתי הרבה תימנים אומרים א-לוהים וראיתי ששאר העדות מקפידים לא להגיד מילה זו אלא רק בתפילה. מתי מותר להגיד א-לוהים?
3. באיזו השקפה מחזיק הרב? חרדי? דתי לאומי? חרדי לאומי? אשמח לדעת מה דעת הרב בעניינים אלו מאחר ואני הולך לפי פסיקתך.
תודה מראש
הגיית שם השם
שלום רב לרב.
אודה לרב על תשובה בהרחבה ככל הניתן יש כי בזה צורך הרבים:
א. לפי הידיעות שבידי, לא נהגו אבותינו בתימן להשתמש בכינוי אלוקים, קל, וכד' והגו את שם השם באדנות גם באיזכור של חלק מפסוק.
(אמי עליה השלום ולא רק היא היתה נפרדת ממני בברכה "ודעחק שם ה' באדנות ממש)
להפתעתי אני רואה כי יש שימוש גם ע"י יודעי ספר מבני עדתנו המשתמשים בצורה "אלוקים" הן בע"פ והן בכתב
מה הנכון לעשות וכיצד זה מתיישב עם מנהג אבותינו? (ראיתי אצל הרב רצאבי איסור מוחלט להשתמש בכנויים אלוקים, קל. שקי וכד')