ברכה בלב
האם ברכה בלב, במחשבה, נקראת ברכה ויוצאים בה יד"ח לשיטת רבינו?
האם ברכה בלב, במחשבה, נקראת ברכה ויוצאים בה יד"ח לשיטת רבינו?
שלום לכבוד הרב שליט"א
ככל הידוע לי, כאשר המקדש בוצע את הפת הוא בוצע עבור רעייתו, ואח"כ בוצע עבור ילדיהם. בשל אורך השולחן, אין המקדש יכול להניח את הפת שבצע בסמוך לרעייתו. לכן, הבן היושב בסמוך לו לוקח את הפת שבצע המקדש ומעבירה לאמא. האם הבן עובר על "אין מעבירין על המצוות? " שהרי כאשר לוקח הוא את הפת הוא לא אוכל אותה אלא מעביר לאמו. חזק וברוך.
חייל החוזר מעזה שם נלחם, האם יברך ברכת הגומל לשיטת רבינו ולמי שנדמה אותו מארבעה הצריכים להודות, כי הרי הוא עושה מצווה כדברי המהר"י קאפח ביולדת?
וכאשר יחזור לעזה האם יברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה?
יורנו הרב ושכרו משמיים.
והרי הסליחות אינן נכללות בכלל לימוד תורה?
האם בגלל שהסליחות מכילות פסוקי התורה נחשב כלימוד תורה למרות שנאמרים בדרך תחנונים?
מדוע איננו מברכים ברכת התורה מן הלילה והרי היום מתחיל מהלילה?
לק"י
שלום רב!
ראיתי שרבנו כות בהלכות ברכות הראיה שיש לרעם ולברק אותה ברכה.
א. האם כשברכתי על הברק ולאחר מכן שמעתי את הרעם האם אני צריך לברך שוב את אותה ברכה? או שנפטרתי ממנה כבר בברק?
ב. האם לרבנו מברכים רק פעם אחת ביום, או שמברך כל פעם ופעם שרואה?
תודה רבה!
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א,
א. שמעתי לאחרונה שהרב זייני שליט"א פרסם מאמר בו הוא מוכיח שאין לברך ברכת המוציא ולקבוע סעודה על מיני מזונות שהם רכים. ז"א לא על עוגות שיש למשל, אבל כן על עוגיות פתי בר. האם מארי מסכים שאכן גם זו דעת רבנו?
ב. האם עלינו לחשוש ממכירת החמץ של בעלי המרכולים השונים ובעלי הבתים כפי שחשד מארי יוסף ז"ל לפי הערה שלו בהלכות חמץ ומצה ולהמנע לאכילת חמץ פרק זמן מסוים לאחר סיום חג הפסח? בברכת התורה,
שלום מה מברכים על סמבוסק?
לכאורה לפי דין השוע בסמבוסק אפוייה שממולאת בבשר לפי המ"א שם מכיוון שדרך לשבוע מזה, אז ברכתו המוציא, אך נראה על פניו שההשתילי זיתים לא סובר כך, כי הוא פוסק כטז... וקובע שאין זה קשור לשביעה או לא ברכתו לא המוציא.... כיצד צריך לנהוג? לכאורה לפי הרמבם זה המוציא
בס"ד
שלום עליך מארי!
בספר ההלכות של הרב מרדכי אליהו שליט"א(קיצור שולחן ערוך השלם)
בנושא הלכות נטילת ידיים לסעודה
מובא בתוך סימן כ' :" דברים שדרכם להאכל רק ע"י כף כגון לביבות וכיוצ' וכן פרות מרוקחים בדבש
שאין דרכן להאכל אלא ע"י כף ומזלג אינם צריכים נטילת ידיים"!
האמנם!?
מה הטעם של של מורינו הרב מרדכי אליהו שליט"א?
מה שיטתו של רבינו בנושא?
ואם כן אם כך על ה "פתות" לא צריך ליטול ידיים?
תודה רבה.