ט"ו בשבט בהלכה – דיני תרומות ומעשרות
מקורות: גמרא, רה"ש, יד, ע"א וילך רמב"ם, הל' תרו"מ ומעשר שני
תכנים לקריאה נוספת
עיסה שנילושה ונאפתה ע"י גויה, האם חייבת בהפרשת חלה כולל ברכה?
מהו המבחן הקובע לחיוב הפרשת חלה מן העיסה, הבעלים של העיסה או הלש אותה?
גוי שנתן מתנה ליהודי עיסה לאחר גילגולה, האם בנסיבות אלה או דומות תתחייב או תהיה פטורה מהפרשת חלה?
האם יוצאים ידי חובה במצה שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות?
האם ישתנה הדין כשמדובר במצה מחיטים או קמח הגזולים? האם הדין קשור לכלל: "מצוה הבאה בעבירה"?
צימוקים שהופרשו מהם תרומות ומעשרות, היש לחזור ולהפריש גם ממשרה שנעשתה מהם לשם "קידוש"?
האם רשאי להפריש תרו"מ מענבים המיועדים ליין על היין?
נמלך ועשה יין מענבים מתוקנים ומיועדים למאכל, היש לו להפריש תרו"מ גם על היין?
עציץ שאינו נקוב לעציץ נקוב לעניין ערלה
בהמשך לתשובת הרב,
א. מדוע כב` הרב כותב נראה שהנוטע בעציץ שאינו נקוב דווקא כשניתן להתבקע וכו`.
הרמב"ם לא חילק וכתב הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה. הרמב"ם ידוע כמדקדק בכל מילה, והיה לו לכתוב במה דברים אמורים, בעציץ שניתן להתבקע. והוא לא כתב זאת.
ב. עציץ נקוב תלוי באוויר – כתב הרב דינו כאינו נקוב.
הרמב"ם כתב בכלאיים פרק חמישי, כג, אסור לעבור בעציץ נקוב שזרוע בו ירק בתוך הכרם. משמע שהרמב"ם חושש לעציץ נקוב שיונק מהאוויר.
ג. הנוטע אילן מאכל לנוי, האם יתחייב בערלה בדומה לסייג ולקורות. מעשר שני, פרק יב.
מעשר ראשון
שלום לכבוד מו"ר
יש לי עץ פרי בגינה , על מנת לאכול מהפירות יש צורך לעשרן.
א. שאלתי היא בנוגע למעשר ראשון - האם היום צריך להפריש בפועל 10% מהפירות
ולהעבירם ללוי. או שמא אין צורך להפריש ולהעבירם ללוי כי הם מותרים באכילה ע"י בעל הבית?
ב. במידה ואין צורך להפריש בפועל , האם כאשר אני מעשר יש צורך לקיים את ההפרשה בזמן הברכה ואמירת הנוסח או שמא ניתן לוותר על זה כי בכל מקרה הפירות נשארים אצלי ?
ג. האם יש הבדל בין שיטת הרמב"ם לשיטת השו"ע בנושא זה ?
הישנה חובה להפריש תרומות ומעשרות מתמד שהופק משמרי יין?
באילו נסיבות תשתנה ברכת התמד מ"בורא פרי הגפן" ל"שהכל"?
איזהו תמד הנחשב כטבל ומה הסיבה להבדל בדין הפרשת תרומה להפרשת מעשרות מהתמד?
האם ניתן להפריש מעשר מן שמרי היין על התמד או על השיכר (עראק) שהופק מהן?
פירות שנשרו לרשות הרבים, האם רשאי המוצא ליטלם? ומה דינם לענין תרו"מ?
באילו נסיבות נחשבים אותם פירות כהפקר ע"י הבעלים ובאילו נסיבות ישארו פירות אלו בחזקת בעל הפירות?
אותם הפירות שנחשבים כהופקרו ע"י בעל הפירות האם ישנה חובה על המוצא להפריש עליהם תרו"מ?
האם פירות שהיו בבעלות החנוני והופקרו על ידו, האם גם בנסיבות אלו יהיו פטורים מתרו"מ?