הפרשת תרומות ומעשרות מפרות בודדים

כולל התייחסות לשינוי היעוד ע"י היהודי לעומת מחשבתו הראשונית של הגוי (בעל הכרם)

מהם ההבדלים בין שיטת רבינו הרמב"ם לשיטת מרן השו"ע בפרוש "פת הבאה בכסנין"?

היש להתייחס לכעכים כ"פת הבאה בכסנין" או כ"אין לה צורת הפת"? 

היש קשר בין החיוב להפריש חלה לבין ברכתו של המאפה שנוצר מעיסה זו?

איזה מעשר יש להפריש לשיטת המחייבים, מעשר שני או מעשר עני? מה יהיה הדין לגבי אתרוגים מ"התר מכירה" או מ"אוצר בית דין"? אתרוג שאסור זמנית לאכילה בגלל ריסוס, האם ניתן לצאת בו ידי חובה למצוה?

האם העובדה שמדובר בנטיעה בנסיבות שאין גישה לאדמה משתנה דינו של האילן גם בדיני ערלה, תרו"מ ושביעית? איסור כלאים מן התורה מוגבל ל"שדך" וא"כ האם לכאורה לא יהיה אסור אף מדרבנן? מהם הדברים שצריכים פוסקי ההלכה למעשה לשקול בבואם להכריע בפסיקותיהם בדינים של הפירות שבאו לעולם בנסיבות דנן?

ממתי מונים את שנות הערלה, מיום שנשתל האילן היות והוא ניטל עם הגוש שלו או מיום שהועבר לעציץ? 

האם הנחתו של העציץ ע"ג משטח בטון מבטלת את הגדרתו כעציץ נקוב ויתחייב בדיני הזרעים רק מדרבנן?

הניחו את העציץ במרפסת מקורה, האם לעובדה זו יש השפעה על דין הפרשת תרו"מ ודין הערלה?