ביטול המיגזריות הפכה לאמונה עיוורת של המאמינים בה
הקריאה לנהל השיח בועדות הכנסת בלשון נקבה - עוד שלב בתהליך ההתפוררות של החברה בישראל
מה סמכויות מנהל ועדה בכנסת?
הרב ד"ר רצון ערוסי,רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, אומר לערוץ 7 כי הגיע הזמן להקמת פורום שידון מחדש בסולם הערכים בצה"ל.
"צריך להציף את הנושא הזה מחדש כי לאחרונה אנחנו עדים לכך ששלטונות הצבא יותר ויותר פורצים גדרות וערכים שאף אחד לא יודע מי קבע אותם. אמרו שבבה"ד מסוים יש שירותים משותפים לגברים ונשים. זו בורות מי הם אלה שמוסמכים לקבוע את סולם הערכים החדש של צה"ל. בן גוריון הבין שכשרות זה חשוב כדי לשמור על האחדות בצה"ל. מדוע לא נזהרים בזה גם היום. הרי יש כאלה שאינם דתיים שלא מסכימים עם תפיסות העולם שאומרות שבשם אי הדרת נשים הכול מותר".
אף אחד לא יחשוד ברב לוינשטיין שהוא לא אוהב את הצבא, אומר הרב ערוסי, "אני לא מכיר אותו אישית אך כולנו יודעים שהוא היה קצין בכיר וראש מכינה קדם צבאית, והוא אינו רב אנטי ציוני שמתנגד לשרות בצה"ל.
הוא רוצה להציף לשיח הציבורי את מקומן של הבנות בצה"ל. אני שומע שיש גם נשים לא דתיות שמתנגדות לשרות קרבי של בנות וחושבות שזה לא מתאים. כל תהליך הכפייה על חיילים דתיים לשמוע שירת נשים גם כשלא מדובר באירוע חרום אלא תרבות ופנאי זה מקומם. אני מבין את ההתקוממות של רבני הציונות הדתית שאוהבים את המדינה ואת צה"ל".
הרב ערוסי מזכיר שעצם שרות הבנות בצה"ל הוא סוגיה הלכתית מובהקת, "רוב הפוסקים סבורים ששרות בנות בצה"ל פוגע בדתיותן ולכן אין לשרת בצה"ל ויש שאומרים שזה לא פוגע בדתיותן וכן לשרת. אבל אפשר לבחון את זה ולבדוק עובדתית באיזו מידה הדתיות של הבת מתכרסמת במהלך השרות, אז למה לא לבדוק את זה".
הוא קורא להקמת פורום שיקבע את סולם הערכים בצה"ל, "אני קורא לרבני הציונות להתאחד סביב הדיון החשוב הזה ולא לתת לאחרים להסיט את הדיון, הגיע הזמן להקים צוות היגוי של קצינים רבנים והוגי דעות שיעצבו את סולם הערכים של הצבא, ולא לאפשר לגורמי תקשורת ליברלים להסיט את הדיון למקומות אחרים. יתכן שיהיה מקום לכך שגם מועצת הרבנות תאמר את דברה. העניין העיקרי הוא שאסור שכל העניין של הדיון על שרות בנות בצה"ל יהפוך לסתימת פיות כי צריך לדון בסוגיה העקרונית, האם צה"ל צריך סולם ערכים ליברלי מנותק מתפיסת העולם היהדותית".
הרב ערוסי סבור שדברי הביקורת צריכים להיאמר בזהירות, "אחרי בקשת מחילה רק אומר שחכמים היזהרו בדבריכם וחבל שלעיתים דברים נאמרים כדי להציף משהו, אך בעידן התקשורתי יש שמנצלים את הדברים, כמו שקרה במקרה הזה, ולטעון ברצינות שהרב לוינשטיין התכוון לומר שמי שמשרתת בצה"ל יוצאת לא יהודייה הרי ברור שלא לזה הוא התכוון. אני אגב לכן לא משתמש במינוח יהודי אלא יהדותי. לכן אולי מוטב שכדי שעמך בית ישראל לא יפגעו, הדברים יאמרו בצורה ברורה שלא הייתה כוונה לומר שמי שמשרתת בצה"ל הופכת ללא יהודייה".
הקריאה לנהל השיח בועדות הכנסת בלשון נקבה - עוד שלב בתהליך ההתפוררות של החברה בישראל
מה סמכויות מנהל ועדה בכנסת?
הרב ד"ר רצון ערוסי,רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, אומר לערוץ 7 כי הגיע הזמן להקמת פורום שידון מחדש בסולם הערכים בצה"ל.
פורסם לראשונה באתר החדשות ערוץ 7
הרב רצון ערוסי דוחה על הסף את חוק הפונדקאות ומסביר: "ההלכה היהודית מתנגדת לאשר פונדקאות ללסביות או לשני גברים''.
הרב ד"ר רצון ערוסי בתוכנית המשך על ערכי המשפט העברי תפקידו והטמעתו במערכת המשפט המדינית בשנות האלפיים.
בתוכנית הפעם עסקה בערכי המשפט העיברי כבסיס לחברה ערכית ודחיקה של העובר על ערכי החברה מהחברה.
אדם שומע על מזימה פלילית ואינו מדווח: האם הוא שותף לעבירה, עבריין במחדל או אדם שלא היה אפשר לדרוש ממנו לדעת מה צפוי? מתוך הדיון ההיסטורי בפרשת מרגלית הר־שפי נבחנים ההבדל בין מניעת פשע להצלת נפש, חובת ״לא תעמוד על דם רעך״, דין רודף והפער שבין אחריות כלפי שמיים לענישה בידי אדם.
המשך שהייה במקום. היה משלם מסים, ארנונה, חשמל. מקום שמוכר. רק שהמקום הוא שטח של עירייה. לא היתה מחשבה שהעירייה תגיד שאתה פולש, זה במתנה. זה לא עוגן משפטית. לא עבר בבעלות.
כיום העירייה פינתה אותנו משם. יש הליך משפטי לגבי פיצוי. האם ומה מגיע לנו על המקום ועל מה שעשינו בו. על זה ששילמנו מיסים, ארנונה, חזקה.
ברמת משפט התורה:
מה אומרת התורה על מקום שהתקבל. העירייה קיבלה תשלומים. וידעה על המקום הזה. החנות הצליחה מאוד. נתן לעיר מוניטין. הרבה באו לקנות בה. זה סמל של העיר.
העירייה קוראת לזה פלישה. הסתיימה המתנה.
שאל השואל ואמר, כיצד עלינו להגיב מול תופעות מאוד מקוממות כגון: אנשים אשר משווים חס ושלום את הרב הראשי לישראל למנהיג החומניסטי או מזלזלים בתפילין על ידי הצגתם בראש שר החינוך במסגרת הרצון שלהם לבקר ביקורת מסויימת או אותה פרופסורית לחינוך ותרבות אשר מתנגדת שבמרחב הציבורי לידה יניחו תפילין, או כל אותם אלה אשר טוענים שכל התייחסות או הגד דתי בציבוריות, כי בבחינת הדתה. האם, כך אומר השואל, נכון לקרוא להם רשעים גמורים, אפיקורסים, לא יהודים? כפי שיש כאלה שמכנים אותם אם זו הדרך או שמא אולי צריך להכיל אותם, צריך לדעת איך לקרב אותם וכו'.
שלום לכבוד הרב רצון ערוסי.
ברצוני לשאול את הרב מספר שאלות.
1)בעוד שנה במסגרת הישיבה כיתתי תצא למסע לפולין על השואה האיומה, האם אוכל לצאת איתם? לכ' אין בזה משום שידוכים, לימוד תורה ופרנסה? (הישיבה לא מחייבת לצאת).
2) מאיזה גיל אפשר להתחיל ללמוד מורה נבוכים? מה לגבי אמונות ודעות? ומה לגבי הכוזרי?
3)האם מומלץ שבחור בגיל 16 ילמד הרמב"ם משנה תורה על הסדר?