תכנים לקריאה נוספת
סמכות ואחריות
דברים פרק יח (כא) וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה´. (כב) אשר ידבר הניא בשם ה´ ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו ה´ בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו. שאלה: בפסוקים אלה ניתן לירות שלושה קביעות .
1. אמינותו של נביא ניתנת לבחינה מעשית.
2. כאשר דבריו התבררו כלא נכונים זה בהיכרך בזדון.
3. אסור לפחד לפגע בו.
היש סיבה לפיה מעמד "רב" יהי חמור ממעמד "נביא"? או שמא, צריכים אנו להעתיק שלושת קני מידה (לכל הפחות) אלה כלפי רבנינו.
ירושלמי שעבר לפני התיבה בשפלה בט'ו לאדר, האם חייב באמירת "על הניסים"?
מהו הזמן הקובע למוקף או פרוז בן יומו ע"מ לקבוע אם יחולו עליו דיני פורים או דיני שושן פורים?
היש הבדל בדינו לגבי אמירת "על הניסים", בין ציבור שמתפללים לחש וחזרה לבין ציבור המתפללים תפילה אחת?
היש לחשוש גם משום מראית העין שיאמרו: "ראינו שאומרים על הניסים בט'ו לאדר גם בשפלה"?
התפלל של חול בשבת ואף שכח ולא אמר ברכת הגשמים, מה עליו לעשות?
היש מקום להחזיר אותו לברכת 'ברכנו' ע"מ לומר ברכת הגשמים והרי אין בקשת צרכים בשבת?
מי שלא ישן כל הלילה, האם חייב ליטול ידיו שחרית?
לשיטת הרמב"ם, מה טעמה של נטילת ידיים שחרית האם רק בגלל סיבות הגיינה?
האם בנסיבות אלו יהיה פטור מברכה והרי מי שלא ישן אינו מברך: "המעביר שינה מעיניי"?
הניתן ללמוד מכהן גדול ביום הכיפורים אשר למרות שלא ישן נתחייב טרם עבודת ה' בקידוש ידיו ורגליו?
הלכות מלחמה
שלום לכבוד הרב!
בהלכות מלכים הרמב"ם כותב: "מאחר שיכנס אדם בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרם מלבו ויפנה מכל דבר מלחמה".
א. מה התוקפה ואופן קיומה של הלכה זו בימינו?