תכנים לקריאה נוספת
חמץ אחר זמן איסור הנאה, האם מותר בטלטול?
האם נתייחס אליו לא כמוקצה היות והוא ראוי לבהמה או אף לגוי?
היש לו דין מוקצה לאור האיסור על בעליו היהודי בהנאה לא למסרו לגוי ולא לבהמה?
באלו נסיבות יהיה מותר לטלטל את אותו חמץ למרות שדינו כמוקצה?
האם מותר לעשות מסאז' בשבת?
מהם הגדרים של פעילות גופנית הנחשבים כ"עובדין דחול"?
האם יש לחוש משום איסור ממרח או משום רפואה?
היש הבדל בין פעילות קלילה לבין מסאז' "מפרק עצמות" בעוצמה המביאה לידי הרגשת רפיון?
הקצפת נס קפה, האם מותרת בשבת כאשר אבקת הקפה נילושה טרם השבת?
האם יחול על פעולה זו איסור מדרבנן משום עובדין דחול?
מה דינה של בחישת הטחינה בשבת, האם נופלת בגדר מלאכת גיבול?
באלו נסיבות יהיה מותר בשבת לבחוש אף שפעולה זו מעלה קצף?
הרמב"ם הלכות ייבום וחליצה פרק שישי הלכה יב
בפרק ו הלכה יב בהלכות ייבום וחליצה נאמר הייתה היבמה ערווה על הבעל כגון שעבר או טעה ולקח את אחותו מאביו ונפלה לפני אחיו....ואם הייתה הייתה זו שהיא ערווה על הבעל מותרת ליבם...הרשות בידו שאלתי האם התכוון רבינו דווקא באותה ערווה שברישא-אחותו מאביו דווקא או לערווה מסוג אחר?!שהרי האחים כולם אחים מאב והדבר קשה ואם הרמב"ם רומז על ערווה אחרת ואן כן איזוהי?! התקשיתי בכך אשמח לקבל את תשובת הרב
כיצד יש להתיחס לתפילין של רפורמים, האם מותרים לשימוש מצוה? (המשך)
גר שנתגייר כהלכה ונעשה צדוקי ומכר תפיליו, מה דינם?
הניתן להשוות דין התפילין שנמצאו ביד רפורמי לדין התפילין שנמצאו ביד גוי?
האם לצורך מתן תשובה לשאלתנו יש להתחשב במציאות?
דהיינו, האם מדובר בתפילין שנרכשו ממקור אורטודוקסי כשר או בתפילין שנכתבו ע"י רפורמי.
מי שמעוניין בסינון הירקות מן המרק, האם נחשב לאיסור בורר בשבת?
האם גדרי איסור בורר בשבת מתייחסת רק להפרדת פסולת מן האוכל או אף הפרדה בין אוכל שלא מעוניינים בו לבין המאכל הרצוי?
האם איסור בורר בשבת כולל גם הכנסת כף מחוררת לסיר התבשיל ע"מ לשלוף המאכל המוצק תוך השארת הנוזלים בסיר?
מתי ניתן להתייחס למסננת כגורם חוסם מעבר של מוצקים וכיו"ב ולא כפעולת סינון האסורה בשבת?
נטילת ידיים
שלום וברכה,
1 הבנתי שעל פי הרמב"ם אין צורך ליטול ידיים אחרי גזיזת ציפורניים, תספורת וכד'.
האם זה נכון?
2 ומתי כן צריך ליטול על פי הרמב"ם?
חיפשתי בגוגל אבל לא מצאתי הלכות נטילת ידיים לרמב"ם חוץ מאשר בהלכות ברכות.
תודה!
כריעות
שלום לכבוד הרב
1.ידוע שעל פי רמב"ם אנו כורעים רק בארבעה מקומות המוזכרים בתלמוד הנמצאים בתפילת עמידה.
מדוע אם כך אנו קורעים גם בסופה של תפילת עמידה באמירת "עושה שלום"?
2.למדתי כי אנו אומרים אמן לאחר ברכה רק אם היא ברכה אחרונה כגון ברכת "בונה ירושלים"
האם ע"פ רמב"ם לא אומרים אמן בסיום ברכת "שים שלום"? מדוע לא נחשבת ברכה זו לחתימה?
ותיקין בערבית
שלום לכבוד הרב. שאלותי הם: א. האם נכון להבין ע"פ פשט הרמב"ם בהל' ק. שמע ,שאם הגיע זמנה בשחר או בערב ועדיין אין בנמצא מניין ,יברך ויקראנה? ב. האם נוכל להגדיר ע"פ המושג הרווח היום, את מי שמקפיד לומר את ק. שמע בתחילת זמנה בערב או המתפלל ערבית בתחילת זמנה ,כתפילת ותיקין? ג. לגבי המילה "מצוה" שכותב רבינו בעניין הזכרת יציאת מצרים בלילות, כיצד ניתן להבינה? האם מצווה זו דרבנן? האם ניתן לקיימה בעלמא , כגון להזכיר יציאת מצרים בסתם סיפור ותתוסף לו עוד מצוה? בתודה ובברכה
עולם ההלכה לשיטת מארי קאפח.
לק"י
ר
לכבוד הרב שלום
מעת לעת בשיח חברים , עולה השאלה מהם מקורות לשיטת התימנים אליבא דמארי קאפח , מקורות מוכחים ושקלא ותריא לאורך שנים בין דמויות תורניות וכו'..
כלומר - לכאורה מכבידים השואלים כאילו אין בידינו מסורות כתובות וראיות של ממש אלא הדברים על פה ובמעט דיון הלכתי
אבקש מענה לכך
בכבוד רב
חיים