כללים בלשונות של הרמב״ם
דרך הרמב״ם בספרו משנה תורה לכתוב בהתחלה כלל מסוים ואחר כך מביא נפקא מינות מהכלל. אבל לפעמים הרמב״ם משתמש במילה ׳לפיכך׳ ולפעמים ׳כיצד׳. האם יש הסבר להבדלים בין הלשונות?
דרך הרמב״ם בספרו משנה תורה לכתוב בהתחלה כלל מסוים ואחר כך מביא נפקא מינות מהכלל. אבל לפעמים הרמב״ם משתמש במילה ׳לפיכך׳ ולפעמים ׳כיצד׳. האם יש הסבר להבדלים בין הלשונות?
שאל השואל ואמר שכבר דשו בזה רבים ביחס לנאומו של סגן הרמטכ"ל ביום השואה האם יש עמדה הלכתית בעניין הזה, יהדותית לא פוליטית מכיוון שבמגזר הציבורי גבר השיח הפוליטי על השיח הערכי ולכן מבקש השואל לדעת אם יש התייחסות הלכתית.
מכיוון שכבר רבים דשו בדבר זה נותן טעם לפגם שגם אנו נאמר את דברינו מהזווית של היהדות שנקייה מהפוליטיקה. אך דווקא בגלל שהערב הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יש היבט חשוב להתייחס לנאומו של סגן הרמטכ"ל.
האם אחד המבחנים לאמירת ההלל ביום העצמאות הינו על בסיס השקפה אידיולוגית או תלוי ביחס המדינה לעולם התורה? מדוע לא תהיה לחכמי דורינו סמכות לקבוע יו"ט והרי הרמב"ם קובע שבי"ד שלאחר התלמוד מוסמכים גם לתקן תקנות לבני קהילתן? כ
יצד, אם כן, ומהו המתכון להודאה לה' ע"י ציבור שנעשו לו ניסים גדולים באופן שלא יראה כתוספת על התורה?
לכבוד הרב שלום!
קראתי ב'אבן ספיר' שהוא מייחס את מחברת התיג'אן לרס''ג על פי עיון במחברת, ורציתי לדעת האמנם? מהי הדעה הרווחת ומה דעתו של מארי?
תודה רבה וה' הטוב ישלם שכרכם.
מתוך סמינריון נוער יהדות תימן קיץ תשע"ז ביד בנימין