תכנים לקריאה נוספת
האם אסטרולוגיה וסדר המזלות קובעים את אופיו של האדם ועתידו
יחסו של הרמב"ם לאסטרולוגיה
האמנם סדר הכוכבים בעת לידת האדם קובעת את מזלו?
סדרת שיעורים באגרות הרמב"ם מאת הרב אליקים צדוק והפעם אגרת לחכמי מונטפשלייר חכמי פרובנס על גזירת הכוכבים חלק א
בנסיבות של ימינו שהתפילות נקבעות לפי השעון, האם יוצאים י"ח קרית שמע לכתחילה לשיטת הרמב"ם?
לשיטת הרמב"ם קריאת ק"ש לפני עלות עמוד השחר או לאחר הנץ החמה הינה בגדר בדיעבד,כיצד,א"כ, נהגו יהודי תימן?
האם רשאים להפסיק לימוד תורה של הבוקר ע"מ לקרוא ק"ש לכתחילה בזמנה עם הנץ החמה ומיד לחזור ללימוד?
האם הפסקה שכזו של לימוד תורה הוא בבחינת קריאת תיגר על מנהג אבותינו בא"י או בבחינת החזרת עטרה ליושנה?
יש לו שמן בכמות המספיקה להדלקת נר חנוכה ליום אחד בלבד, מה עליו לעשות לשיטת הרמב"ם?
הגר"ע יוסף פוסק שבנסיבות כאלה ידליק יום אחד בלבד כי הוא אנוס ו"רחמנא פטריה", האם זה עולה בקנה אחד עם פסקי הרמב"ם?
מי שאיחר ונותרו לו 10 דקות עד לסיום משך זמן ההדלקה, האם לשיטת הרמב"ם יתחייב בכמות שמן של חצי שעה?
כיצד ניתן להסביר לשיטת רבינו הרמב"ם את התופעה של הדלקת הנרות במקדש במשך שמונה ימים מפך שמן שהיה בו כמות ליום הדלקה אחד?
עדויות מחקריות על מארי
לק"י
שלום וברכה ר' רצון ערוסי.
את השאלה לקמן שאלו באתר "ישיבה" ובה יש עדויות כנראה לשגיאות אצל מארי רציתי אני הקטן לדעת מה דעתך ואם אתה יודע על זה משהו או שמעת על זה דבר.
מודה אני מראש ויהי רצון שתישא ברכה בכל מעשי ידיך.
"לאחר שנשאלו אנשי מהדורת ר"ש פרנקל מדוע בספריהם אינם מצטטים מדברי הגר"י קאפח הם ענו {הוספתי בסוגריים כאלו הערות הבהרה}:
בקשר לשאלתי
שלום עליכם
שלחתי לרב שאלה על חלוקה בחיים עפ"י הכלל שלא לשנות בין הבנים (ונכדים)...
בבקשה ענו לי בכל מקרה
ברכות שלא עשני (הקודם נשלח בטעות באמצע הכתיבה)
לק״י
שלום לרב.
בהלכות תפילה, פ״ז הערה כא. של מורי, חתם הערתו ״ולא היא אלא שהמדפיסים שבשו.
אנני בטוח שהבנתי תוכן דבריו כשורה.
הבנתי היא שהיו צריכים המדפיסים מהקדים ברכת שלא עשני אשה לברכת שלא עשני עבד.
א. האם הבנתי דבריו נכונה?
ב. אם כן, משמע כי לרבנו יש סדר לברכות אלו, ואם הקדים המאוחרת לא יברך המוקדמת, האם אכן כך? ואם כן, הבנתי שעלי לשנות סדר הברכות מן המודפס בסידור, האם כך?
ג. (ואם כן) מדוע מסיק מורי שיש לרבנו סדר מעכב לברכות אלו, ולשון רבנו ״ומברך אדם בכל יום וכו׳״ ולא אמר דבר בנוגע לסדר ולעיכוב.
תבשיל שנתבשל כל צרכו מערב שבת, כיצד יחמם אותו בשבת לשיטת רבינו הרמב"ם?
כלי שהונח ע"ג כלי והגיע למידת חום רבה, האם בשלב זה מותר להניחו ישירות ע"ג הפלטה?
מהן המשמעויות של היתר חימום התבשיל רק "כנגד המדורה", האם אפילו במקום שהיד סולדת בו?
באלו נסיבות נחשב כלי ע"ג כלי בקטגוריה של "כנגד המדורה" ולא "על גבי המדורה"?