תכנים לקריאה נוספת
הגיע לבית הכנסת לתפילת שחרית כשהציבור עומדים לפני "ברכו", כיצד ינהג?
האם חשוב שיאמר הזמירות עם ברכות למרות שהוא ישתלב עם הציבור רק בתפילת העמידה?
מהו מעמדן של הזמירות, האם חייב להשלים הזמירות אחר התפילה ע"מ שיוכל להשתלב עם הציבור בקרית שמע וברכותיה?
היש חשיבות לסדר המזמורים שיאמר בכפוף לזמן שנותר לו עד ההשתלבות עם תפילת הציבור?
מספר שאלות
שלום כבוד הרב,
יש לי מספר שאלות.
קודם כל הנני מן העדה התמנית הנוהג (לפחות מנסה) כמו הרמב"ם.
1. לפי הרב קאפח בדעת הרמב"ם הפאלטה היא בישול בשבת. ולכן:
א. האם משהו שהוא חם אפשר לשים בפלאטה בשבת? לדוגמה הוצאתי קומקום מים חמים לשתות מותר להחזיר אותו על הפלאטה?
ב. אם אשים את הפלאטה על שעון שבת ואשים את האוכל על הפלאטה כאשר היא כבויה, מותר?
ג. האם יש דרך כל שהיא לשים על הפלאטה בשבת לפי הרמב"ם.
2. האם מותר להוריד שירים/שיעורי תורה מיוטיוב.
לשיטת הנוהגים בתפילה אחת, האם חייבים גם במוסף של ר"ה לחזור מלה במלה אחר הש"צ?
מכיוון שבימים אלו שליח ציבור מוציא ידי חובה גם את היודע להתפלל, האם ניתן להסתפק בשמיעה ועניית אמן?
איזה גדר של הסגת גבול יש בשינוי מנהגים קדומים ואילו בעיות הלכתיות עלולות להתעורר עקב כך?
היש חובה לברך "הטוב והמטיב" על יין מבושל לאחר שברך "הגפן" על היין הקודם ששתה?
באילו נסיבות תקנו חכמי ישראל לברך "הטוב והמטיב" עם שינוי יין?
ומה דינו של יין עם סוכר, האם פסלותו לקידוש גורעת ממנו ולא יכלל בברכת "הטוב והמטיב"?
כיצד יש להתייחס בנושא זה ליינות התעשייתיים הכוללים תוספים מלאכותיים המשפיעים על טעם היין?
תרגומו של הגר"י קאפח למילות ההגיון
שלום, לאחרונה למדתי את מילות ההגיון לרמב"ם בתרגומו של הגר"י קאפח. במהלך הלימוד עלו לי כמה שאלות. רציתי לשאול את מר מה מהן טעויותיי שלי, מה מהן משל המדפיס ואם יש מהן גם בבחינת שגגה היוצאת מפי השליט. א- שער ג, עמ' מג, הרב קאפח תירגם כלשון הקדמונים [מלבד אחיטוב]: 'הדברים', המקור: 'אלכלם', למה לא תורגם 'המילים' שהרי כך תירגם בכל הפרק וכן בצורת היחיד בסמוך? האם בגלל הדמיון לאלכלאם שבפתיחה ובשער א? [אב"ת- הדבורים, אחיטוב- המילות, ביבש- דבורים] ב- שער ה, עמ' נט, הרב קאפח תירגם בדומה למתרגמים הקדמונים: 'הפיכת', המקור: 'אנקלאב', למה לא תורגם 'עיקול' שהרי כך תירגם בהמשך וכן ברשימת הסיכום?