תכנים לקריאה נוספת
גדרי החיוב לשמוע לנביא
בס"ד לכבוד הרב,
הרב כותב שיש חיוב לשמוע רק לנביא שהשתלח לאחרים, אבל נביא שכל נבואותיו הם לעצמו אין לו גדר של נביא שחובה לציית לו. נראה שזה תלוי במחלוקת הראשונים האם יש חיוב לשמוע לנביא גם בדברים שאומר מעצמו. מהתוספות ביבמות צ, ב ד"ה וליגמר וסנהדרין פט, ב ד"ה אליהו משמע שיש חיוב לשמוע לנביא גם בדברים שאומר מדעתו. וראה מנחת חינוך מצווה תקט"ז ולפי"ז אולי יש חיוב לשמוע גם לנביא שלא השתלח לאחרים
מוות עונש או משהו אחר ודברים שקורים
שלום לכבוד הרב!
ברצוני לשאול שתי שאלות
1. בהלכות תשובה פרק ג' הלכה ח' מעיר הרב קאפח זצ"ל על המילים "לפיכך צריך כל אדם" שלא המוות מזמין את הדין אלא הדין מזמין את המוות לפי הבנתי הדלה יוצא שכל מי שמת זה בגלל עונש האם לא יוצא מזה שכולם מתים רשעים ואם כך למי יהיה עולם הבא?
2. אם לאדם מסוים נגנב האוטו האם זה עונש על משהו או שזה דרך הטבע על פי הרמב"ם?
תודה רבה. ויישר כח למפעלך העצום!!!
זיכוי הרבים
עליך השום מארי רצון האם הרמב"ם יסכים לאימרת בעל "תורת חובות הלבבות" שאומר בסוף ספרו, שאם אדם זיכך את עצמו והעלה את עצמו לדרגות גבוהות ביותר בעבודת ה', ערכו יהיה פחות בהרבה מאשר אדם שמזכה אנשים רבים וצאצאיהם במצוות. אם הוא מסכים, אז היאך ייתכן שלמזכה עוברת אוטומטית מצווה שהבן של המזוכה פועל? כל טוב ובאמת
תודה
המגלח את פאות הצדעיים, האם מותר למנות אותו כשליח ציבור?
מהם, לשיטת הרמב"ם, דרגות גילוח ותספורת של הצדעיים וההתייחסות ההלכתית אליהם?
היש הבדל בין דינו של המגלח כתוצאה מאי ידיעת ההלכה לבין המגלח כבעיטה בהלכה?
מהם הדרכים להתמודד עם התסמונת של הרפיון באמונה תוך היגררות לאופנות משונות של "העולם הגדול"?
פוסקים מול מקובלים
לכב' מו"ר הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א, שלום רב.
ידוע הכלל שבמקום שיש סתירה בין הזוהר לבין התלמוד אז אנחנו פוסקים לפי התלמוד. כלל זה הובא בשו"ת רביד הזהב ובספרי פסיקה נוספים והוא ידוע.
רציתי לשאול, האם כלל זה נובע מכך שהפוסקים שקבעוהו חששו שמא הזוהר איננו לרשב"י וממילא אין מקום לתת לו משקל לעומת המשנה והתלמוד?
דבר נוסף, ראיתי שהגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר כותב שרוב דברי האר"י הם מסברתו ואינן דברי קבלה ואין חיוב להאמין להם (כמדומני שהוא כתב את זה בעניין ברכת "הנותן ליעף כח"), האם גם הוא סבור שאיננו יודעים מי כתב את ספר הזוהר?