המצווה הרס"ב
האזהרה שהוזהר קונה אמה עבירה מלהציק לה אם נשאה. כוונתי באומרי להציק לה, שלא יצמצם לה מזונותיה או כסותה ולא יזניחנה מעונתה כדי להציק לה ולצערה.
והוא אמרו יתעלה: "שארה כסותה וענתה לא יגרע" (שם, י).
ולאו זה בעצמו, כולל כל הנושא בת ישראל שלא יציק לה באחד משלשת הדברים האלה כדי לצערה ולענותה.
והוא אמרו יתעלה באמה עבריה שהזהיר מלמנוע ממנה שארה כסותה ועונתה לא יגרע, כמשפט הבנות יעשה לה (שם, ט),
מכאן למדנו שמשפט הבנות הוא: שלא ימנע שאר כסות ועונה,
והוא אמרם במכילתא:
"וכי מה למדנו למשפט הבנות מעתה?
הרי זה בא ללמד ונמצא למד.
ושם אמרו:
"שארה - אלו מזונותיה;
כסותה - כמשמעו;
עונתה - דרך ארץ".
תכנים לקריאה נוספת
שליח ציבור ששכח לומר קדושה והמשיך בברכת 'אתה חונן', מה עליו לעשות לשיטת רבינו הרמב"ם?
'ש"צ מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה', למה התכוין הרמב"ם בביטוי 'לעולם' בהלכה זו?
מהם המאפיינים היחודיים ל'תפילת הציבור'ומהם ההבדלים בינה לבין'תפילה בציבור'?
האם יחוייב ש"צ לחזור לראש התפילה למרות שזה כרוך לכאורה ב'טורח ציבור'?
שו"ת הרמב"ם
לק"י
במאמרו "הייצוג בבתיי הדין" (מסורה ליוסף כרך ז'), הרב אהרון קאפח כותב (בהארה 9 שם)
שהגר"י קאפח התעלם מתשובת הרמב"ם רע"ב מהדורת בלאו.
שם במהדורת בלאו מצוין שתשובה זו מגניזת קהיר.
לי נראה שאם מארי הרב קאפח "התעלם" מתשובה זו יש להניח שיש לו סיבה טובה.
ובכן שאלתי: מי מוסמך לאשר שהתשובה אוטנטית?
נספח לשאלתי: מה הוא ה Corpus Codicum Hebraicorum ומי ערך אותו?
בתודה מראש על תשובת הרב ושכרו כפול מן השמים.
אלישבע
הלכות דעות
שלום לכבוד הרב
יש סתירה בהלכות דעות מצד אחד כותב רבינו בפרק ו הלכה ב
שאדם צריך לאכול עם הת"ח בשביל להידבק בם
אבל בפרק ה הלכה ב
רבינו כותב שתלמיד חכם לא יאכל עם עמי הארצות
תודה רבה
הנחת תפילין בחול המועד
לק''י
לכבוד הרב רצון ערוסי שליט''א
האם צריך לפי רבינו להניח תפילין בחול המועד ? ואם כן, בבית כנסת שלי שלא נוהגים להניח מה עליי לעשות
להניח בבית הכנסת אם כולם אע''פ שאני יחידי שמניח, או שמא להניח בביתי?(או לא להניח בכלל)