המצווה הרס"ב
האזהרה שהוזהר קונה אמה עבירה מלהציק לה אם נשאה. כוונתי באומרי להציק לה, שלא יצמצם לה מזונותיה או כסותה ולא יזניחנה מעונתה כדי להציק לה ולצערה.
והוא אמרו יתעלה: "שארה כסותה וענתה לא יגרע" (שם, י).
ולאו זה בעצמו, כולל כל הנושא בת ישראל שלא יציק לה באחד משלשת הדברים האלה כדי לצערה ולענותה.
והוא אמרו יתעלה באמה עבריה שהזהיר מלמנוע ממנה שארה כסותה ועונתה לא יגרע, כמשפט הבנות יעשה לה (שם, ט),
מכאן למדנו שמשפט הבנות הוא: שלא ימנע שאר כסות ועונה,
והוא אמרם במכילתא:
"וכי מה למדנו למשפט הבנות מעתה?
הרי זה בא ללמד ונמצא למד.
ושם אמרו:
"שארה - אלו מזונותיה;
כסותה - כמשמעו;
עונתה - דרך ארץ".
תכנים לקריאה נוספת
הלכות יסודי התורה
שלום לכבוד הרב
האם יש תועלת בלימוד פ"ג מהלכות יסודי התורה
הרי בימינו יודעים שמה שכתב שם רבנו אינו נכון
תודה רבה
נפטר בן הזוג לעולמו כשהם בהליכי גירושין, האם חייב בן הזוג השני להתאבל עליו?
האם נחשבים הם לנשואים כל עוד לא נסתיימו הליכי גירושין הן לדיני ירושת הבעל את אשתו והן לדיני אבילות?
היש מקום להתאבל כאשר בנסיבות אלו יש ואף הצד השני שמח לכאורה על שנפטר מהליך הגירושין?
מהי שיטת הרמב"ם, האם יתחשב בסברות, כמו: אם נתן עיניו באחרת או השמחה לכאורה של הצד השני?
ה"מפרש" אנונימי??
לק''י
שלום לכבוד מורינו ורבינו הגאון הרב רצון ערוסי שליט''א
בקריאתי את אחת התשובות שהרב כתב בשו''ת שה''מפרש'' שאליו התכוון מארי בהלכות קידוש החודש פ''ב אות ה "כתב המפרש"
הרב אמר שזה מפרש אנונימי שנדפס בדפוס וילנא,ואליו התכוון מארי כאשר כתב המפרש...
ולע''ד המפרש הוא ר' עובדיה בן ר' דוד בר' עובדיה שכינויו המפרש והוא פירש רק את הלכות קידוש החודש בהרמב''ם....
ולכן זה לא אדם אנונימי,כתוב בפירוש בהקדמת המפרש בהלכות קידוש החודש את שמו(הרב עובדיה בר' דוד בר' עובדיה)
מה הרב אומר על זה?ולמה לא מוכנס בסוף ספר זמנים בתוכן השמות שמארי הזכיר בספר את ה"מפרש"?
מי שגזל פרה מעוברת וחזר בתשובה, האם חייב להחזיר גם הוולדות או מסתפק בדמי הפרה?
בנסיבות שידוע שהנגזל התייאש, האם הולדות הן של הגזלן שהרי לכאורה קנה אותן ביאוש בעלים?
מה משמעות "תקנת השבים" אף שהיא גורמת להפסדים לנגזל לעומת המסר האמוני חברתי שהיא נושאת בכנפיה?
מה המשמעויות הרחבות של "השבת אבדה" גם במונחים של רוחניות והשבת בנים אובדים לאביהם שבשמים?
קם מאבלו בערב יוה"כ טרם שמלאו שבעת ימי האבל, האם רשאי לרחוץ כל גופו מבעוד יום או לטבול במקווה כמנהגו בשנים קודמות?
גזירת מרחץ, האם חכמי ישראל גזרו גם על יו"ט כפי שאסרו בשבת על הרחצה במים אף שהוחמו בערב שבת?
הלכה היא לרבינו הרמב"ם ולמרן שו"ע שאסור לאבל לרחוץ בערב יו"ט אלא מצאת הכוכבים, היש מקום להקל בערב יוה"כ לרחוץ מבעוד יום?
באילו נסיבות מבטלים ימים טובים, ר"ה ויוה"כ את גזירת "שלושים"?
מהי מידת האורך המינימלי של הציצית?
לשיטת הרמב"ם השיעור המינימלי לציצית, 4 אצבעות ( 8 ס"מ) ואילו לשיטת רבינו תם, 12 אצבעות ( 24 ס"מ). כיצד פסק מרן השו"ע בנושא הנדון? בנסיבות שנתגרדמו חוטי הציצית, היש לחשוש לכתחילה לשיטת ר"ת?