הרמב"ם מפרש במשנה אחרונה של מסכת מכות (ע"פ תרגום הרב קאפח) : "מיסודות האמונה בתורה שאם קיים האדם מצוה משלש עשרה ושש מאות מצות כראוי וכהוגן ולא שתף עמה מטרה ממטרות העולם הזה כלל, אלא עשאה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הרי הוא זוכה בה לחיי העולם הבא..."
1. האם הכוונה שזה אחד משלושה עשר היסודות שהוא מנה בתחילת פרק עשירי של סנהדרין?
2. ואם כן באיזה יסוד זה נכלל? האם ביסוד האחד עשר :"שהוא משלם גמול טוב למי שמקיים מצות התורה..."?
3. מדוע הרמב"ם לא פירט את יסוד זה בתחילת פרק עשירי של סנהדרין?
