מתי חוגגים פורים בקריית אונו לפי מנהגנו?
שלום לכבוד הרב,
מה הדין לפי מנהגינו בדבר מצוות ימי הפורים בעיר קרית אונו?
מי שזכה לקנות מגילה כשרה עשוי לרצות לקרוא בה בלחש יחד עם החזן. לכאורה, מדוע שלא יקיים את המצווה בעצמו? הבירור מצביע על מעלת השמיעה בציבור, על משמעות שומע כעונה ועל האחריות לדוגמה שרואים שאר המתפללים.
🎧 האזינו לבירור מעלת שמיעת החזן גם כאשר בידכם מגילה כשרה למהדרין.
אדם שקנה מגילה כשרה למהדרין שואל אם נכון שיקרא בה בלחש יחד עם החזן, מתוך המחשבה שמצווה בו יותר מבשלוחו. יישר כוחו על קניית המגילה, והוא יכול להשתמש בה לקריאה לבני ביתו. אולם כשהוא נמצא בבית הכנסת, הדרך הנכונה היא לעיין במגילתו ולהקשיב לקריאת החזן.
היציאה ידי חובה היא מדין שומע כעונה: השומע נחשב כאילו הוא עצמו קורא. לכן אין צורך בקריאה עצמית בלחש כדי לזכות במעלת קיום המצווה.
נוספת לכך מעלת ברוב עם הדרת מלך. במנהגנו נשמר העיקרון גם במקרים אחרים, כגון ברכה אחת לציבור על ספירת העומר או ברכת המוציא של החתן לכולם. הכלל מעצים את היחיד; התורה אינה רק אוסף חובות פרטיות, אלא גם עבודת ציבור.
במגילה יש גם גדר של פרסום הנס. חכמים עודדו קריאה ברוב עם, עד שהובאה הדוגמה של כוהנים המניחים את עבודתם כדי להצטרף לקריאה. מדובר בעבודות שאפשר לדחותן עד לאחר הקריאה, ולא בהיתר לבטל כל עבודה בלי הבחנה.
כך הציבור כולו שותף בהודאה לבורא עולם. האפשרות של אדם לקרוא במקום אחר אינה מבטלת את מעלת ההצטרפות לקריאה המשותפת.
יש טעם נוסף להימנע מקריאה בלחש במקביל. בציבור יש המחזיקים חומש מודפס, צילום הנראה ככתב סופר או מגילה ישנה שיש בה פסול, כגון יריעות קרועות או תפירה שאינה כדין. מגילה הנראית מהודרת אינה בהכרח כשרה.
אם יראו אדם בעל מגילה כשרה קורא בלחש, עלולים גם הם לקרוא בעצמם ולהסתמך על מגילותיהם הפסולות. קריאה עצמית מתוך מגילה פסולה אינה מוציאה אותם ידי חובה. ההקפדה על שמיעת החזן מונעת את ההכשלה הזאת.
מסקנת הדברים
גם מי שמחזיק מגילה כשרה למהדרין יעקוב בה בעיניו ויטה אוזנו לחזן. התנאי הוא שהחזן עצמו קורא מתוך מגילה כשרה. כך נשמרים שומע כעונה, מעלת הציבור ופרסום הנס, בלי ליצור דוגמה העלולה להכשיל אחרים.
האם בעל מגילה כשרה יקרא בלחש יחד עם החזן?
לפי ההוראה כאן, לא. כשהוא בציבור יעקוב במגילתו ויקשיב לחזן, בתנאי שהחזן עצמו קורא מתוך מגילה כשרה.
מדוע אין צורך בקריאה עצמית כדי לקיים את המצווה בעצמו?
מפני ששומע כעונה: השומע נחשב כאילו הוא קורא בעצמו. היציאה ידי חובה היא מדין זה, ונוספת לה מעלת הקריאה בציבור ופרסום הנס.
מה החשש כשבעל מגילה כשרה קורא בלחש לעיני הציבור?
אחרים המחזיקים מגילה מודפסת או פסולה עלולים לחקות אותו ולהסתמך על קריאתם העצמית. קריאה כזאת מתוך מגילה פסולה אינה מוציאה אותם ידי חובה.
האם כל עבודת הכוהנים נדחית מפני הקריאה בציבור?
הדוגמה הובאה בהסתייגות מפורשת: מדובר בעבודות שאפשר לדחות עד לאחר הקריאה. אין להפוך אותה להיתר לבטל כל עבודה בלי הבחנה.
שלום לכבוד הרב,
מה הדין לפי מנהגינו בדבר מצוות ימי הפורים בעיר קרית אונו?
מה דעת הרב בעניין קריאת המגילה ברמקול?
בתלמוד נאמר ש"קריאת המגילה היא ההלל", האם על בסיס זה ניתן להכשיר את קריאת ההלל?
הקורא הלל יום יום נחשב כמחרף ומגדף וכיצד ניתן להקל ולפרוץ את כללי אמירת ההלל השומרים על מעמדו היחודי?
מדוע חכמי ישראל גזרו שלא לקרוא מגילה בשבת והרי יכלו להורות לקרוא ההלל במקרים שכאלו?
שלום לרב
חייל שמגיע למשפחתו בירושלים בשבת וביום ראשון בבוקר חוזר לצבא. מתי חלים עליו דיני הפורים, ביום ראשון או שני? אם אפשר להסביר את התשובה.
תודה רבה.
מורנו ורבנו הנכבד שליט"א יש עמותות שכרגע מפרסמות לתרום להם והם יתנו מתנות לאביונים ביום פורים וכך המצווה תחשב לתורמים כאילו נתנו ביום פורים. האם שיטה זו טובה לנו?
אשאל את מורנו רובנו אודות המגילה מה המנהג שלנו יהודי תימן לפי הרמב"ם ומורי יוסף קאפח זצל בנושא גלילת המגילה בקריאה. האם מניחים לה ליפול? האם כורכים ומגלגלים כספר תורה? האם יש הבדל בין החזן לציבור? האם מגלגלים את הדפים כלפי מטה כמו קימוט של דף? יורנו מורנו ושכרו כפול מן השמים ם וגלגלים
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א לכארוה מלשון הרמב"ם בהלכות מגילה ב ט"ו " ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו" משמע שמצריך שישתכר, פשוטו כמשמעו, והיה נ"ל שמ"ש "וירדם בשכרותו" היינו כדי לפתור את הבעייה של רבינו אפריים מעובדא דרבה ור"ז, שכך לא יזיק. כמו כן קצת משמע שישתכר עד כדי כך שירדם משכרותו ולא כמו שנהוג לומר ברמב"ם שישתה מעט יותר מלימודו וילך לישון, שזו למעשה דעת הכלבו. אך צ"ע ממ"ש רבינו במ"נ ח"ג פ"ח על השכרות.