האם הרמב"ם מאמין במזל?
ר' איסורי ביאה כא' לא'- פסק את רב אשי ביבמות סד. גבי קטלנית שמזל גורם?
ר' איסורי ביאה כא' לא'- פסק את רב אשי ביבמות סד. גבי קטלנית שמזל גורם?
שלום רב,
א. קראתי במאמר שמדבר על ימי חודש אלול שמאז שנחרב בית המקדש (הראשון או השני לא זוכרת) שערי תפילה נסגרו אבל שערי בכיה נשארו פתוחים. האם זה נכון ששערי תפילה נסגרו ואם כן אז מה הטעם להתפלל?
ב. מה פירוש 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו'?
תודה רבה ויום נעים
שלום כבוד הרב,
אשמח שהרב יענה לי בבקשה על כמה שאלות.
1. בנוגע למידות שהתורה נדרשת בהם, למשל איסורי שבת שנלמדו ממלאכות המשכן הרי בוודאי שישראל שמרו מאז שנצטוו על אותם הלכות נכון? אז מדוע זה לא הלכה למשה מסיני? מדוע היה צריך שחכמים ילמדו דינים אלו מתוך המידות שהתורה נדרשת בהם? והאם מידות אלו נאמרו למשה מסיני? ובאופן הזה הוא לימד את איסורי השבת?
תודה רבה על התשובה, אך עדיין קשים לי שני דברים.
א. הכופר מדעתו בתורה שבעל פה יצא מכלל ישראל (הלכות ממרים). אם כן הצדוקי שהוא כישראל (הלכות ערוב) הוא מבניהם ובני בניהם, ואף על פי כן יהדותו מותנה בשמירת שבת (שם)! ומכאן שתינוק שנשבה משחק תפקיד בגדר מין ולא בגדר משומד.
ב. במישור ההשקפתי, אם אין אומתנו אומה אלא בתורותיה, כיצד ניתן להתייחס למי שמפריד ביניהם - שהרי הוא רואה את עצמו יהודי לא דתי - כחבר באותו קולקטיב שאינו מוגדר אלא בדתו?
ג. לגבי ספר הזוהר, מארי יחיא מיקד את התנגדותו לתפיסה שעבודת ה' היא דווקא ע"י התלבשותו בספירות. האם בזה אתם ממשיכים את דרכו?
שאלתי את הרב בנוגע לרמב"ם על הגזירה והבחירה של המצרים והרב ענה שמאחר ומדובר שהגזירה האלוקית לא חלה על מישהו באופן אישי, הרי האדם שעשה מה שעשה, עשה בבחירה מוחלטת. מה שאני לא מבין הוא, שאם כל המצרים וכל הגויים כולם היו בוחרים בטוב, והלא עקרונית הם יכלו כולם, בלי יוצא מן הכלל, לבחור בטוב, אז איך הייתה מתקיימת הגזירה, ואם נאמר שאחד מהם לפחות היה מוכרח לעשות הרע הרי אין לו בחירה. נכון שהגזירה אינה חלה על מישהו מסויים, אבל לכאורה היא מונעת את האפשרות שכולם בלי יוצא מן הכלל יבחרו בטוב וזוהי שלילת הבחירה.
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין