הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה דפים יט-כ

שלום, לאחרונה למדתי את מילות ההגיון לרמב"ם בתרגומו של הגר"י קאפח. במהלך הלימוד עלו לי כמה שאלות. רציתי לשאול את מר מה מהן טעויותיי שלי, מה מהן משל המדפיס ואם יש מהן גם בבחינת שגגה היוצאת מפי השליט. א- שער ג, עמ' מג, הרב קאפח תירגם כלשון הקדמונים [מלבד אחיטוב]: 'הדברים', המקור: 'אלכלם', למה לא תורגם 'המילים' שהרי כך תירגם בכל הפרק וכן בצורת היחיד בסמוך? האם בגלל הדמיון לאלכלאם שבפתיחה ובשער א? [אב"ת- הדבורים, אחיטוב- המילות, ביבש- דבורים] ב- שער ה, עמ' נט, הרב קאפח תירגם בדומה למתרגמים הקדמונים: 'הפיכת', המקור: 'אנקלאב', למה לא תורגם 'עיקול' שהרי כך תירגם בהמשך וכן ברשימת הסיכום?

לק"י
לכבוד מורנו ורבנו
אמרו חכמים "זכה תהה לו סם החיים ,לא זכה תהה לו סם המוות"
משנת הרבמ"ם זיכתה אותי בסם החיים, אך חברתית גזרה עלי
גזר דין מוות. כיצד ניתן לאחות בין שניי הפכים אלו
בכבוד רב

מועדים לשמחה
1. מה פשר הביטוי הזה
2. מי אמרו על הרמב"ם

לק''י

שלום כבוד הרב,

לק"י

במאמרו "הייצוג בבתיי הדין" (מסורה ליוסף כרך ז'), הרב אהרון קאפח כותב (בהארה 9 שם)
שהגר"י קאפח התעלם מתשובת הרמב"ם רע"ב מהדורת בלאו.
שם במהדורת בלאו מצוין שתשובה זו מגניזת קהיר.

לי נראה שאם מארי הרב קאפח "התעלם" מתשובה זו יש להניח שיש לו סיבה טובה.
ובכן שאלתי: מי מוסמך לאשר שהתשובה אוטנטית?

נספח לשאלתי: מה הוא ה Corpus Codicum Hebraicorum ומי ערך אותו?

בתודה מראש על תשובת הרב ושכרו כפול מן השמים.

אלישבע

לק"י
שלום כבוד הרב,
כבוד הרב אמר בתשובה לשאלה שגם אם מקצץ שערו באופן אחיד יש חשש להקפה.
מהו האורך (במ"מ) שמהווה הקפה ומהו האורך המותר?
בברכה