תכנים לקריאה נוספת
מידות שהתורה נדרשת בהם/תפילה אישית
שלום כבוד הרב,
אשמח שהרב יענה לי בבקשה על כמה שאלות.
1. בנוגע למידות שהתורה נדרשת בהם, למשל איסורי שבת שנלמדו ממלאכות המשכן הרי בוודאי שישראל שמרו מאז שנצטוו על אותם הלכות נכון? אז מדוע זה לא הלכה למשה מסיני? מדוע היה צריך שחכמים ילמדו דינים אלו מתוך המידות שהתורה נדרשת בהם? והאם מידות אלו נאמרו למשה מסיני? ובאופן הזה הוא לימד את איסורי השבת?
המספיק לעובדי ה' - שיעור א - דמותו של רבינו אברהם בן הרמב"ם
השיעור מועבר בבית הכנסת "שערי ציון" ביד בנימין מידי מוצאי שבת.
לארכיון השיעורים לחצו כאן- מקורות: המספיק לעובדי ה'
יעקב אבינו לא מת
שלום כבוד הרב ידוע שרש"י בגמרא בתענית ה, ב מפרש את דברי הגמרא שיעקב אבינו לא מת כפשוטם, וסובר שהכל היה דמיון ובאמת יעקב חי לעולם. וזה סותר את פירושו לפרשת ויחי! הרי בתחילת פרשת ויחי רש"י כותב בפירוש שיעקב אבינו נפטר. ואחר כך כותב שיעקב חי קמ"ז שנה (בניגוד למה שמפרש במסכת תענית שיעקב חי לעולם) ודומני שלאורך הפרשה יש כ5 פעמים בהם רש"י מזכיר בפירוש את מותו של יעקב אבינו. ובלשון "מת".
סמכות התלמוד
לכבוד הרב האם סמכות התלמוד שעליה דיבר הרמב"ם בהקדמה ליד החזקה, שבזמן כתיבת התלמוד היו נוכחים כל חכמי ישראל וכיוון שהוא התקבל בכל ישראל חל על התלמוד הדין "לא תסור" וכו' ושאסור לחכמי ישראל הבאים לחלוק על התלמוד וכו' - האם כל זה הוא רק בחלק ההלכתי של התלמוד או גם בחלק האגדה? לדוגמה:
א. האם חכם מאוחר שחולק על דברי אגדה שבתלמוד עובר ב"לא תסור"?
ב. האם ניתנה לחכמי ישראל הגאונים והראשונים סמכות לחלוק על התלמוד בענייני אגדה שאינם נוגעים למעשה?