תורת חובות הלבבות 29 - שער עבודת ה' - ד3

שלום כבוד הרב ידוע שרש"י בגמרא בתענית ה, ב מפרש את דברי הגמרא שיעקב אבינו לא מת כפשוטם, וסובר שהכל היה דמיון ובאמת יעקב חי לעולם. וזה סותר את פירושו לפרשת ויחי! הרי בתחילת פרשת ויחי רש"י כותב בפירוש שיעקב אבינו נפטר. ואחר כך כותב שיעקב חי קמ"ז שנה (בניגוד למה שמפרש במסכת תענית שיעקב חי לעולם) ודומני שלאורך הפרשה יש כ5 פעמים בהם רש"י מזכיר בפירוש את מותו של יעקב אבינו. ובלשון "מת".

לכבוד הרב האם סמכות התלמוד שעליה דיבר הרמב"ם בהקדמה ליד החזקה, שבזמן כתיבת התלמוד היו נוכחים כל חכמי ישראל וכיוון שהוא התקבל בכל ישראל חל על התלמוד הדין "לא תסור" וכו' ושאסור לחכמי ישראל הבאים לחלוק על התלמוד וכו' - האם כל זה הוא רק בחלק ההלכתי של התלמוד או גם בחלק האגדה? לדוגמה:
א. האם חכם מאוחר שחולק על דברי אגדה שבתלמוד עובר ב"לא תסור"?
ב. האם ניתנה לחכמי ישראל הגאונים והראשונים סמכות לחלוק על התלמוד בענייני אגדה שאינם נוגעים למעשה?