תכנים לקריאה נוספת
שכר מצוות
שלום לכבוד הרב רצון ערוסי קראתי כתבה שבא אמרו על מורנו הרב יוסף קאפח שאמר "הרי לעבוד ולשמור מצוות מלך מלכי המלכים שהוא הבורא ומנהיג את העולם הוא השכר הכי גדול שיש לנברא ומה שייך עוד לבקש שכר על זה? " אם כן.. למה אנחנו אומרים בתפלת שמונה עשרה "ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת" למה אנחנו מבקשים שכר אם דברי מורנו הרב יוסף קאפח נכונים?
ב"ה, בס"ד
לק"י לכבוד מה"ר רצון ערוסי, שלום. לפי דעת הרמב"ם הרצון האלוהי נקבע בששת ימי בראשית ואינו מתחדש בכל רגע, והוא הסיבה ליסוד של שכר ועונש. האם לפי"ז נלמד שיש "בעיה" באמירת או כתיבת "בעזרת ה"' או "בסייעתא דשמיא"? בתומ"ר.
נביאים בימינו
לכבוד הרב,
מצינו בזמן הגלות גדולי ישראל שזכו לדרגות גבוהות של רוה"ק ונקראו "נביאים". כגון רבי עזרא הנביא שהוא אחד מבעלי התוספות ומוזכר למשל בתוספות גיטין פח, א ובתוספות שבועות כה: וכן קלונימוס שהוא אחד מבעלי התוספות ומוזכר במסכת מנחות וכן לפני כ200 שנה התפרסם החוזה מלובלין שהיה צופה מסוף העולם ועד סופו. השאלה: האם לצדיקים כאלה שזכו לדרגות גבוהות של רוח הקודש יש גם גדר של נביא על פי ההלכה? האם יש חיוב לציית לדבריהם מדין "אליו תשמעון"?
סמכות התלמוד
לכבוד הרב האם סמכות התלמוד שעליה דיבר הרמב"ם בהקדמה ליד החזקה, שבזמן כתיבת התלמוד היו נוכחים כל חכמי ישראל וכיוון שהוא התקבל בכל ישראל חל על התלמוד הדין "לא תסור" וכו' ושאסור לחכמי ישראל הבאים לחלוק על התלמוד וכו' - האם כל זה הוא רק בחלק ההלכתי של התלמוד או גם בחלק האגדה? לדוגמה:
א. האם חכם מאוחר שחולק על דברי אגדה שבתלמוד עובר ב"לא תסור"?
ב. האם ניתנה לחכמי ישראל הגאונים והראשונים סמכות לחלוק על התלמוד בענייני אגדה שאינם נוגעים למעשה?
כמה שאלות מאוד חשובות בהקדם
שלום כבוד הרב
1) לגבי מה שאמרת לי בעבר שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם מכריזים עליו מלמעלה מדובר שהקב"ה ברא אצבע עם כושר תנועה אבל מטרת התנועה והתנועה בפועל הם ביד האדם בלבד, איך זה מסתדר הם הפירוש שהכוונה שאין אדם מקבל מכה באצבע אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה?
2) הרמב"ם אומר שיש השגחה פרטית רק תוך כדי שהאדם חושב על ה', האם זה לא מנוגד לכך שהרי כל תאונה וכל פיגוע וכל מחלה וכל גזרה רעה באה מהקב"ה על האדם או בגלל עוונות גלגול זה או בגלל גלגולים קודמים? הרי כל הפרנסה קצובה לאדם מה' וגם רפואה ושאר הדברים