תכנים לקריאה נוספת
האם רשאי יהודי מאמין להתראיין באמצעי התקשורת הכלליים?
שאלוני באיזו מידה מותר לנו כיהודים דתיים להתראיין בכלי התקשורת הכלליים כשאנו רואים לא אחת שכלי התקשורת מנצלים את הראיונות עם אנשים דתיים כדי להסית את הויכוח לדברים שאינם ראויים כלל ועיקר.
לצורך זה ציין השואל שהנה בכנס העולמי לדיני ממונות שקיימנו, התקשורת הכללית במידה והתייחסו לכנס, לא התייחסו אל התוכן, אל המעמד, אל החשיבות של הכנס אלא מה אמר השר, מה אמר המפכ"ל, מה אמר כך וכך, לדברים הפוליטיים ולא לדברים הענייניים המהותיים ואל הבשורה שמשפט התורה מביא בנושא כל כך אקטואלי וחשוב שעסקנו בו היחס להפגנות במרחב הציבורי.
לשיטת הרמב"ם
מהו טיב הקשר בין ה' לברואיו? הכוונה היא עד כמה מעורב ה' בעולם??
מסילת ישרים - פרקים יד-טו - בחלקי הפרישות וקנייתה 25
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין
מסילת ישרים - סיום פרק יג - בביאור מידת הפרישות 24
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין
פניה לצדיק בקברי צדיקים
לכבוד הרב בהמשך לשאלה על פניה לצדיק בקברי צדיקים, שידוע שיש מחלוקת האם מותר לפנות לצדיק עצמו או לא. נניח שהלכה כפוסקים שכן מותר או שאין בזה לכל הפחות איסור. מבלי להכנס לשאלת היתא הפניה למת, האם לפי הרמב"ם יש בכלל ממשות בפניה כזאת? כלומר האם לפי הרמב"ם הצדיק באמת יכול לשמוע את תפילתו של הפונה אליו בעולם האמת ובאמת יכול לעזור לו מעולם האמת? כי הרי לפי הההגיון זה לא ברור. הצדיק כבר נפטר והוא כבר בעולם האמת.... ולמעשה איננו יודעים בדיוק איפה הוא עכשיו, אם הוא בגן עדן, אם הוא חזר בגלגול, ועוד הרבה אפשרויות. ולא ברור כיצד הצדיק שומע את מי שמתפלל בציון שלו.
שאלות על פי משנת הרמב"ם
ל"קי לכבוד מורנו ורבנו. "אין לפניו לא עוולה ולא שכחה ולא משוא, צדיק הוא בכל דרכיו " ברצוני לדעת באמת ובתמים, בהתחשב בזרמים הרבים הקיימים ביהדות, ובהתחשב באימרה לעייל, יוצא שהאמונה התמימה בלב האדם, היא שקובעת לפניו יתברך, ולא ההשגה השכלית .(וכי מה אשם אותו אחד שאינו יכול להכיר את בוראו בשכלו, מסיבות רבות, חברה, הורים וכו) כל השאלה הזו היא על ההנחה שהרמב"ם נתן משקל רב לשכל ולא, ללב האדם.
מסילת ישרים - פרק יא-יב-יג - דרכי קניית הנקיות והתחלת מידת הפרישות 23
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין
משנכנס אדר מרבין בשמחה, האם מומלץ ליהודי לכוין התדיינות משפטית עם גוי לימים אלו?
חז"ל אמרו "אין מזל לישראל". כיצד, אם כן, מוזכר חודש אדר כתקופה שיש ליהודי יותר מזל?
היש לחשוש לאיסור "לא תעוננו" בהכוונת ההתנהגות של היהודי לפי "ימים טובים" או "ימים רעים"?
למה התכוין רב פפא במימרה שלו:"....לפיכך אם יש לו סכסוך עם גוי מומלץ שיתבע אותו באדר בגלל שאז יש ליהודי מזל"?