שאלתי את הרב בנוגע לרמב"ם על הגזירה והבחירה של המצרים והרב ענה שמאחר ומדובר שהגזירה האלוקית לא חלה על מישהו באופן אישי, הרי האדם שעשה מה שעשה, עשה בבחירה מוחלטת. מה שאני לא מבין הוא, שאם כל המצרים וכל הגויים כולם היו בוחרים בטוב, והלא עקרונית הם יכלו כולם, בלי יוצא מן הכלל, לבחור בטוב, אז איך הייתה מתקיימת הגזירה, ואם נאמר שאחד מהם לפחות היה מוכרח לעשות הרע הרי אין לו בחירה. נכון שהגזירה אינה חלה על מישהו מסויים, אבל לכאורה היא מונעת את האפשרות שכולם בלי יוצא מן הכלל יבחרו בטוב וזוהי שלילת הבחירה.
