תכנים לקריאה נוספת
משנכנס אדר מרבין בשמחה, האם מומלץ ליהודי לכוין התדיינות משפטית עם גוי לימים אלו?
חז"ל אמרו "אין מזל לישראל". כיצד, אם כן, מוזכר חודש אדר כתקופה שיש ליהודי יותר מזל?
היש לחשוש לאיסור "לא תעוננו" בהכוונת ההתנהגות של היהודי לפי "ימים טובים" או "ימים רעים"?
למה התכוין רב פפא במימרה שלו:"....לפיכך אם יש לו סכסוך עם גוי מומלץ שיתבע אותו באדר בגלל שאז יש ליהודי מזל"?
זוגות וסגולות
שלום וברכה כבוד הרב.
ידוע שיטת רבנו בעניין זוגות ואמונות טפלות, ואף מעין סרך של עבודה זרה.
אולם מפסחים קי ע"א, מובאים שם מעשים שחז"ל בעצמם היו עושים.
האם הם היו מאמינים בכך?
חצי האי סיני
האם חצי האי סיני נחשב בגבולות ארץ ישראל השלימה? מה שקרוב לאילת?
גלגול נשמות וחטא אדם הראשון
שלום עליכם מארי,
ידועה דעתם של הגאונים בעניין גילגולי נשמות ועל כך שרס"ג התנגד לאמונה זאת בכל תוקף
וידוע שרבנו לא התייחס לעניין כלל ועיקר (אני משער שהוא לא ראה עניין להזכירו או שבתקופתו רעיון זה לא היה נפוץ),
רציתי לדעת מה מקור מחשבה זו שיש גילגול נשמות? האם יש דרך שאפשר לומר שהדבר נכון?
הרי זה סותר את עניין הבחירה חופשית, אם אדם יורד לעולם ואז מכריחים אותו לשוב בשביל לנסות לתקן...
זה אומר שאין לו בחירה חופשית...
דבר נוסף,
בגמרא ביבמות ס"ג עמוד ב כתוב,
אמר רבי אסי, אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, פירש רש"י שישנו פרגוד שחוצץ בין השכינה למלאכים
דעת הרמב"ם בענין קדושת חפצים
כבוד הרב שלום,
בתשובת הרב מתאריך ח' אלול תשס"ה הרב כתב: "היהדות גם אליבא דהרמב"ם מקדשת מקום, עצים ואבנים מבחינה הלכתית... הרמב"ם שונה במשמעות שיש לקדושת המקום, העצים והאבנים. ומשנתו בענין זה היא מופלאה, כיצד היא פועלת על שלמותו הרוחנית של האדם". יש 2 דעות בענין משמעות קדושת חפצים. דעה אחת אומרת שזו קדושה עצמותית ממש. דעה שניה אומרת שזה סטאטוס משפטי, הגדרה הלכתית ולא מעבר לכך. מקובל לייחס לרמב"ם את הדעה השניה. לכאורה ניתן להוכיח את זה מכל מיני מקומות, למשל בענין מצות יראת המקדש "ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציוה על יראתו". ועוד.