תכנים לקריאה נוספת
תחיית המתים לשיטת הרמב"ם
לכבוד הרב,
הרמב"ם בפירושו למשנה קובע את תחיית המתים כעיקר
באמונה.
לשיטתו תחיית המתים היא מצב זמני ומופת.
1.במשנה תורה שהוא מאוחר לפירוש המשנה, הרמב"ם
האריך רבות בכל ענייני יסודות התורה, שכר ועונש, גאולת
עם ישראל, ולא מצאתי מקום שהרמב"ם הזכיר את תחיית
המתים במשנה תורה.
האם יתכן שהרמב"ם חזר בו?
2.מדוע הרמב"ם מנה דוקא את תחיית המתים כעיקר באמונה?
מה שונה בתחיית המתים מכל שאר המופתים ודברי הנביאים, שהופך
אותה חאחד מ13 עיקרים?
מדוע למשל אמונה בקריעת ים סוף או בירידת המן אינה עיקר עצמאי?
ירדו גשמים בשמחת תורה, האם הם חלילה גשמים שאינם של ברכה?
מדוע אין שואלין על הגשמים כבר מתחילת תשרי או לפחות מיו"ט ראשון של סוכות אם אכן מדובר בעונת הגשמים?
רבינו הרמב"ם בפירושו על המשנה אומר: "וירידת הגשם בתחילת סוכות מורה שאין פעולתם רצויה לפני ה' ", מה משמעות דבריו?
מה הקשר בין העיתוי של הזכרת גשמים במוסף של שמחת תורה ושאילתן במרחשוון עם חובת הערבות ההדדית של עם ישראל?