איוב כו-כז - 301

שלום הרב.
קשה לי לנסח את השאלה אבל אני מקווה שהיא תהיה מובנת דיו; אני מניח שהרב סובר כי אין לעבוד את ה' כרובוט בלי להבין דבר, וכן כאדם שעובד את ה' בלי מחשבה על מעשיו. האם לדעת הרב ה (") חזרה בתשובה (") של רבים שהולכים לעבודת ה' מסיבות רבות אך לא ממחשבה אמיתית ומעיסוק במורכבויות -
א. האם היא חזרה בתשובה שאנו רוצים בה או שהיא בדיעבד?
ב. האם עדיף להחזיר אנשים בתשובה חרף העובדה כי לא יעבדו את ה' אחרי חשיבה שהביאתם למסקנה כזו, או שמא עדיף שיחזרו בתשובה רק אחרי שהם מבינים למה הם עובדים את הקב"ה והגיעו למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות?
תודה מראש ומצטער על הסיבוך...

שאלתי לכבוד הרב הנה מדוע אין אנו שומעים קול גדול יוצא מקרב חכמי העדה, הקורא לנו לקיים את כל מצוות התורה בכללותם, והיינו לבנות את הבית ולהקים את הסנהדרין. או לפחות להתחיל בבניית תשתית לכך (תשתית רוחנית ואירגונית, וכל אשר ניתן לעשות על מנת לקיים רצון ה'). יסלח לי הרב אם נשמעת נימת ביקורת ממני כלפי גדולים וקדושים ממני. אך זאת תחושתי, ונושא אני אותה עמי וגורמת לי לחוסר נוחות גדולה.

לכב' הגאון הרב רצון ערוסי שליט"א

האם נכון מה שאומרים המון עם בשם בעל התניא שהנשמה היא חלק אלוה ממעל? אם כן, לכאורה זו כפירה להחשיב את ה' כמחולק חס ושלום? ואם זה לא נכון, אלא הנשמה היא לא חלק ממנו, אז האם יש מקום ביקום שבו ה' חלילה לא נמצא כמו הנשמה או האבנים?

ברוך תהיה