אחדש"ו ובקשת השלום והבריאות לרב מאת השם.
מעשה שהיה בבית כנסת הנוהג לפי שיטת רבנו ומהריץ,
ביום חמישי הגיע כהן יחיד לבית הכנסת בה' שפתי תפתח ועלה לדוכן כמנהגינו בתפילה אחת, בירך ברכת כהנים וישב במקומו (הכהן העריך שיאחר ולכן לבש תפיליו וציציתו, והשלים קרית שמע וברכותיה בדרכו לבית הכנסת).
לאחר הוידוי ניגש אליו ה"מעזם" ואמר לו, "למה איחרת? כבר חילקתי את המברכים ויש אורח שקיבל ראשון, תצא ואפצה אותך בהמשך".
הכהן הסכים, לאחר מכן נשאל הרב שהיה החזן, והרב השיב שהכהן אינו צריך לצאת ורק שימחל על כבודו.
הכהן ישב והרגיש לא נעים כ"כ.
