שלום לכבוד הרב אשמח אם כבוד הרב יסמן לי מה אמור להיות שיעור כל תקיעה ותקיעה וכן שיעור אורך שברים ותרועה. אם אפשר על ידי סימונים כאלה: ת ש ר ת ------------ ------- -------- ------------- וכן תשת ותרת. והאם יש שיעור שבו יוצאים חובת כל הדעות.
תודה רבה לרב תכתב בספר החיים ובספר הזכרון.
שלום מארי איפה רמבם כותב שהו כתב במשנה תורה כול ההלכות או כלל שאפשר לסמוך עליו
שאלה בעניין סרבן דין בתי הדין הפרטיים. יש הרבה סיבות ופרשנויות גם ההלכה וגם על ההגיון למה יש לבית הדין האלו סמכויות, ולא עליהם השאלה. השאלה מאיזה סיבות וטענות הלכתיות אפשר לטעון שאין להם סמכות ולא להיקרא סרבן דין. כלומר אדם שקבל מהם זימון לדין יכול לטעון שהוא לא מגיע ומצד הדין (היבש) הוא לא יקרא סרבן דין. מה הופך בית דין לבעל סמכות חוץ מטענת הקביעות. אם אפשר לצרף לכל טענה גם את המקור ההלכתי שלה. תודה.
הרב ד"ר רצון ערוסי חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של קריית אונו אומר לערוץ 7 כי האפליה שהתגלתה בפרשת עמנואל לא פוסחת על מוסדות נוספים כולל מוסדות הציונות הדתית, "המציאות ידועה שיש מוסדות שמנוהלים על ידי אנשים שפותחים את שעריהם בפני אנשים שקרובים יותר לליבם, זה דבר שאין צורך להוכיח, כי הוא מדבר בעד עצמו". לדבריו, בית המשפט העליון הוא גדול המפלים העדתי, "63 שנים שבית המשפט העליון קיים ורק נציג ספרדי אחד נמצא שם, זה שבשישים ושלוש שנות מדינה אין יותר משופט מזרחי אחד זה נתון שמדבר בעד עצמו, אסור לאף אחד להיתמם האפליה קיימת גם בסקטור הכללי וגם בסקטור הציוני דתי".
החלטת ביהמ"ש העליון אשר אסר לקיים מאורע לחברה החרדית בעפולה במתקן ציבורי שבו המאורע התקיים על בסיס של הפרדה בין נשים ובין גברים לפי בקשתם של המשתתפים באירוע, הלו הם בני החברה החרדית. ולפי בקשתו של האמן שאמור לשיר באירוע, שהכל מותנה בהפרדה כדרכם של החרדים ששומרים על ההפרדה המגדרית באירועים כאלה.
שלום לכבוד הרב
הנני גבאי ביה"כ לפי עדת תימן ולקראת חגי תשרי מתעוררות בפניי מס' שאלות,:
1. אדם העומד כשליח ציבור בראש השנה ויוה"כ ולאחרונה נודע לי (בודאות) שאשתו ובניו נוהגים להשתמש במחשב ביום השבת. האם רשאי הוא לשמש כשליח ציבור או שצריכים למנוע זאת ממנו?
2. מתפלל נוסף שבעברו היה חרדי ונהג לשמש כשליח ציבור בר"ה ויוה"כ. כתוצאה ממשבר משפחתי הוא התגרש ועתה חי (לסירוגין) עם אשה ללא נישואין. האם רשאי לשמש כשליח ציבור?
בירושלמי (תענית פ"ד ה"ה) מסופר שהסיבה שנחרבה ירושלים היא מפני שהיו בני ירושלים מזייפים שטרות וע"י כך גונבים קרקעות, כלומר שהיו רואים אדם שעולה לירושלים לבית המקדש, ומהר בא אחד מבני ירושלים וכותב שטר על שמו של האיש ההוא שעלה ובאין שני עדים אף הם מתושבי ירושלים וחותמים בשטר, וכך היו נוטלים ממנו את רכושו למרות שהוא מעולם לא כתב שום שטר איתם.
השאלה היא: עם מי הדין במקרה זה? הלא אין לו שום הוכחה להוכיח שזה לא הוא שכתב את השטר. יתירה מזאת, מה קורה אם בזמנינו בא מישהו ומזייף שטר ומחתים עליו עדים,מה יעשה הנתבע? וכי ההלכה מכירה בזכותו של התובע?
