תכנים לקריאה נוספת
שכח לברך ברכה אחרונה על פרי שאכל, האם יוכל לברך בכל עת שיזכר ללא הגבלת זמן?
האם המדד לקביעת חיוב הברכה הינה "עד כדי שיתאכל במעיו". ומהי משמעותו של מדד זה?
הפליגו במסיבת אכילת הפירות שנמשכה שעות אחדות, האם יפקע מהם חיוב ברכה אחרונה על הפירות?
חכמי ישראל קבעו ברכת המזון אפילו על שיעור אכילת כזית. האם שייך לומר בנסיבות אלו "עד שיתאכל..."?
הלכות נידה
אני עוסק כרגע בהלכות נידה והנה בשאלה האם אישה צריכה לבדוק ביום הוסת, נראה שהב"י הבין וכן הר"ן על הרי"ף בשבועות כי שיטת הרמב"ם שכל אישה שיש לה וסת קבועה צריכה בדיקה ביום הוסת עצמו, ואם לא בדקה אינה צריכה בדיקה לאחרי יום הוסת. לא מצאתי ברמב"ם חיוב בדיקה ביום הוסת. האם מנהג האוחזים בשיטת הרמב"ם לבדוק ביום הוסת בעונתה לאישה שיש לה וסת קבועה?
תרגומו של הגר"י קאפח למילות ההגיון
שלום, לאחרונה למדתי את מילות ההגיון לרמב"ם בתרגומו של הגר"י קאפח. במהלך הלימוד עלו לי כמה שאלות. רציתי לשאול את מר מה מהן טעויותיי שלי, מה מהן משל המדפיס ואם יש מהן גם בבחינת שגגה היוצאת מפי השליט. א- שער ג, עמ' מג, הרב קאפח תירגם כלשון הקדמונים [מלבד אחיטוב]: 'הדברים', המקור: 'אלכלם', למה לא תורגם 'המילים' שהרי כך תירגם בכל הפרק וכן בצורת היחיד בסמוך? האם בגלל הדמיון לאלכלאם שבפתיחה ובשער א? [אב"ת- הדבורים, אחיטוב- המילות, ביבש- דבורים] ב- שער ה, עמ' נט, הרב קאפח תירגם בדומה למתרגמים הקדמונים: 'הפיכת', המקור: 'אנקלאב', למה לא תורגם 'עיקול' שהרי כך תירגם בהמשך וכן ברשימת הסיכום?
הלכות יסודי התורה פרק ט א-ב
האם יש לנביא או לחכם מחכמי ישראל סמכות לחדש מצווה מן המצוות?
מדוע העובר על דברי חכמים פחות חמור מהעובר על דבר תורה מפורש? והרי התורה עצמה מצווה לשמוע לחכמים?
הרמב"ם
לכבוד הרה"ג הרב רצון הי"ו שלום רב!
שמעתי כי הרמב"ם כלל לא הכיר את תורת הקבלה ורק בסוף ימיו שמע עליה האם נכון הדבר?
דבר נוסף האם נכון כי מנהגי תימן הם כ"חק בל יעבור"? כי יש מקומות שאפילו מארי לא פוסק כהרמב"ם בגלל המנהג(כך שמעתי)
תודה וכל טוב
"אין בישול אחר בישול", האם כולל היתר בשבת לערות מים מכלי ראשון על עלי תה?
האם הכלל הנ"ל בבישול דווקא או אף אין בישול אחר אפיה או אחר קליה או אחר צליה?
מה פסק הרמב"ם בכלל זה ומהי שיטתו של מרן השו"ע בקשר עם הכלל הנ"ל?
הניתן להשוות את דין עלי התה אשר טרם שיווקם לצרכנים עוברים תהליך קליה לדין פולי הקפה שקולים אותם קודם לטחינתם?
האם מותר ללמוד תורה ולהתפרנס מהצדקה?
מתוך סדרת שיעורי הרב אליקים צדוק על סדר משנה תורה להרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג ט-יא
חלוקה בחייו
שלום לרב
הרמב"ם כותב בהלכות נחלות סוף פ"ו שלא ישנה אדם בין הבנים כדי שלא יקנאו וכו' כמו אחי יוסף ויוסף.
האם יש כללים בנושא החלוקה בצורה אוביקטיבית למשל כשמדובר במתנות כספיות גדולות (לעת זקנה) לנכדים (וילדים) לפי אילו שיקולים הולכים? יש הפרש גילאים ויש נשואים עם ילדים לעומת צעירים יותר ויש מצב כלכלי משתנה וגם שיקולים של מה אותו אחד הולך לעשות עם הכסף ועוד...
או בכל מצב הרמב"ם מתכוון שיקבלו בדיוק אותו דבר?
האם הדבר נידון בשו"תים? היכן?
תודה וישר כח


