שמות
שלום רב!
קראתי לילד שלי על שם אבי שנפטר ממחלה בערך בגיל 52. הוספתי בעת הברית ובתעודת הזהות שלי שני שמות נוספים אך הם לא בשימוש יומיומי. האם יתכנו השלכות לא רצויות מכך?
שומר פתאים ה'. והבוטח בה' חסד יסובבנו.
תכנים לקריאה נוספת
ברכת הגומל לנשים
אודה לכת"ר אם יאיר את עיני בעניין ברכת הגומל לנשים.
מארי כותב לגבי יולדת, שלא נהגו לברך, ומביא שני טעמים, א. שאין זו בגדר "אוילים מדרך פשעם וגו'". ב. שאין זה דרכה לברך בפני עשרה משום כל כבודה. ואילו לפי הטעם הראשון סתם אשה חולה שנתרפאה או יצאה מבית האסורים וכו', עליה לברך. ואילו לטעם השני כלל כלל לא. ובכן יורנו רבנו הלכה למעשה בנושא. וכט"ס
האם רשאי בן העדה התימנית להשתתף בריקודים של חבריו בישיבה בשבת?
על אלו פעולות שמחה גזרו חכמים: "שמא יתקן כלי שיר"?
כיצד התפתחו המנהגים המקלים של בני אשכנז בריקודים ומחיאות כפיים וכיו"ב בשבת?
אם הריקוד אסור גם ביו"ט, כיצד א"כ נהגו זקני וחכמי תימן בשמחת תורה?
קיר פחות מעשרה טפחים וממנו מתרומם מעקה ברזל. האם ניתן הכשירו כדופן לסוכה למרות שאינו צמוד לגג הסוכה?
האם לצורך הכשר סוכה מותר להשתמש בשני כללים הלכתיים, גוד ולבוד?
מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם, האם ניתן להסיק מדבריו שלא אמרינן "גוד ולבוד"?
האם מותר לקרוא פרק משלי אחרי מנחה לאחר צאת הכוכבים?
קיים אצלנו מנהג מזה שנים, לקרוא פרק אחד במשלי מדי יום לאחר תפילת מנחה בין פסח לשבועות.
בזמן האחרון העירו לנו שאסור לקרוא מקרא לאחר מנחה (לאחר צאת הכוכבים).
האם קיים איסור כזה?
היחס בין ההלכה למציאות האמיתית
במסגרת ישיבת ראש חודש אלול ה'תשע"ז. נושא: מורשתו של הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל. מרכז קהילתי "מקור חיים", נתניה.
היחסים בין אם גיורת לבין בנה הגוי שלא התגייר
שלום כבוד הרב
לאחרונה יצא לי לחוות היכרות קצרה עם גרת צדק שומרת מצוות שטרם גיורה היא הייתה נשואה לגוי ונולד להם ילד שכיום הוא כבר נער בן 16-17 אך הוא נשאר גוי ולא התגייר.
לא הספקתי לדון איתה הרבה על מצבה ועל חייה אך המקרה המיוחד והנדיר הזה גרם לי לתהות בעצם מה ההלכה שלנו אומרת על היחסים שצריכים להיות בין האם הגיורת לבין בנה הגוי ולכן הייתי רוצה לשאול אותך מספר שאלות הלכתיות בקשר לכך מתוך סקרנות:
1. האם מבחינה הלכתית חלה על האם הגיורת החובה להמשיך לגדל ולחנך את בנה הגוי?
2. האם יש חובה\עניין לאם הגיורת לנסות ולשכנע את בנה להתגייר?
מס' שאלות
לכבוד מורנו ורבנו שליט"א
מס' שאלות בנושאים שונים:
1. אם אדם עבר על איסור כרת, אזי יתחייב כרת (בהנחה שלא שב בתשובה). לאחר מותו יכרת ויאבד. ואם יוסיף לעבור על כרתות עדין יתחייב כרת..
האם יש תוספת בכמות הכרתות? נפשו תכרת "יותר" בגלל ריבוי כרתות או שמא אין תוספת? ואם אין תוספת יוצא שריבוי כרתות לא גורע לעניין עונשו של הנכרת. היתכן?וכיצד הדברים מתישבים?
2. מנעל או סנדל נאסר ביוה"כ. האם מדובר שהסולייה שעליה דורכים צריכה להיות מעור כדי שתיאסר? האם מותר ללכת בהיוה"כ עם נעל "שבת" / "אלגנטית" של ימינו, שהגפה מעור והסוליה מגומי?