איסור כתיבת התורה מגילות מגילות

האם גם בנסיבות אלו יש לחשוש לאיסור גזירת מרחצאות?
במקרה של כניסת מים קרים, היש לחשוש לאיסור בישול במים הרותחים?
באלו תנאים יהיה מותר בשבת לרחוץ במים אלו למרות שהוחמו בע"ש גם בחשמל?

בידוע שמותר להתחיל מלאכה בע"ש והיא נמשכת מאליה לתוך השבת, ולכאורה מה נשתנו דיני מלאכת הבישול משאר המלאכות?

האם ישנן נסיבות, במיוחד ע"מ למנוע חילול שבת, להתיר הנחת התבשיל ע"ג פלטה צוננת העתידה להידלק?

מדוע כיום ישנה נטיה של הפוסקים להקל ולהתיר שימוש במנגנונים כמו שעון שבת להבדיל מהתקופות הקודמות?

כנ"ל לגבי אכילת קליות (ג'עלה) - מדוע אין חובת ברכה אחרונה על היין עם סיום הג'עלה והמעבר לסעודה?

האם יש לעשות אבחנה בין סיום האכילה טרם ברהמ"ז לבין לאחר ברכת המזון?

מה ההבדל בין מעמדו של היין בהשוואה לשאר המשקאות המחייב ברכת הגפן גם תוך הסעודה?

מה ההכנות שיש לבצע לקראת ר"ה ע"מ לבטא שילוב שני המושגים הסותרים לכאורה? במה מתבטא ראש השנה כ"יום טוב" והרי אין אומרים בו הלל?

האם הנוהג של ברכת "שנה טובה" איש לרעהו בימים אלו, מתאים לרוח היהדות?

היש הבדל בדין אם מדובר בשמחת מצוה כמו יום שמחת תורה?

לדעת האוסרים, מדוע אין הרבנים מוחים על תופעות כאלו המתרחשות בשבתות וביו"ט ע"י המונים ואפילו בני ישיבות?

אם מדובר בגזירת חכמים: "שמא יתקן כלי שיר", מה ההבדל בפרשנות זו בין האוסרים לבין המתירים?

קימת תופעה לפיה חלק קטן ביותר, מקרב שומרי המצוות בעם ישראל, פוסק הלכה לפי הרמב"ם, ולמעשה אינו מקבל פסיקות שנתחדשו מאז חתימת התלמוד ועד היום.
מאידך, רובם המכריע של שומרי המצוות בעם ישראל מקבלים עקרונית את הרעיון של קיום פסיקות שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד. האם אין הדבר דומה במידה מסוימת למחלוקת בין הצדוקים לפרושים?

עבור יהודים המעונינים לאמץ את פסיקת הרמב"ם נטו, האם אין מקום ליזום בדיקת כל הפסיקות והמנהגים שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד, ואשר אין התייחסות מפורשת של הרמב"ם לגביהם, במטרה לקבוע האם הם תואמים את עקרונות הפסיקה של הרמב"ם?
 

גר שנתגייר כהלכה ונעשה צדוקי ומכר תפיליו, מה דינם?
הניתן להשוות דין התפילין שנמצאו ביד רפורמי לדין התפילין שנמצאו ביד גוי?
האם לצורך מתן תשובה לשאלתנו יש להתחשב במציאות?
דהיינו, האם מדובר בתפילין שנרכשו ממקור אורטודוקסי כשר או בתפילין שנכתבו ע"י רפורמי.