פסוקים בשבת בבקר
שלום רב בשחרית שלשבת אומרים לפני הכנסת ס"ת פסוקי "ברוך ה' אשר נתן מנוחה....... יהי ה'.. וכו"' יורנו הרב מה טעם אמירת פסוקים אלו ומה עניינם לכאן ושכמ"ה.
שלום
1.אדם המתפלל יחיד כשמסיים פרשיות שמע האם צריך
לומר שלוש תיבות השם אלוהיכם אמת ?
2. האם יש הבדל בין איש לאישה ?
1. לפי רבינו - אין צריך.
לפי האחרונים - צריך, וזהו המנהג הפשוט היום.
2. מבחינה עקרונית היה ניתן לומר שאשה אינה חייבת במנהג זה, כי יסודו של מנהג זה בציבור, ע"י שליח ציבור.
אולם למעשה נפסקה ההלכה בילקוט יוסף, קיצור שו"ע, או"ח, כא, סעיף כח, שגם האשה צריכה לסיים את קריאת שמע בתיבות "ה' אלקיכם אמת", וטוב שתאמר קודם הקריאת שמע גם "אל מלך נאמן".
שלום רב בשחרית שלשבת אומרים לפני הכנסת ס"ת פסוקי "ברוך ה' אשר נתן מנוחה....... יהי ה'.. וכו"' יורנו הרב מה טעם אמירת פסוקים אלו ומה עניינם לכאן ושכמ"ה.
שלום כבוד הרב בראש חודש שחל בשבת וכן בשבת חוה"מ האם ידוע על מנהג להזכיר בשנית שבת ביעלה ויבוא בברכת רצה לאחר שכבר הזכירו (וחתמו) בברכה אמצעית? אשמח למקור שאוכל לעיין.
ברוך תהיה.
אני גר בחו"ל ונוהג ממנהג תימן שהיא ממוצא אמי. כשאני מסתכל בזמני תפילה ברשת א י לא רואה את מנהג תימן רשום.
האם אפשר לקבל הדרכה לגבי פרסום ברשת את זמני התפילה למנהיג תימן
שיהיה ברור לכל אדם איפה שהוא יהיה אם הוא רוצה להקפיד?
יש אתר zmanim למשל אבל לא מצוי זמני תפילה על פי מסורת תימן.
תודה
באלו תנאים גזרו חכמי ישראל איסור שלא לקרוא במגילה בפורים שחל שבת?
האם אין בנסיבות אלו חשש לאיסור הכנה מקודש לחול?
האם יש לאסור לימוד הבן כדין השופר שאסור לעזור וללמד ילד קטן בראש השנה שחל בשבת?
לק"י לכבוד הרב שלום וברכה! בסידור "שיח ירושלים" בהדפסה הראשונה נכתב בתפלת שמונה עשרה בברכת מגן אברהם: "זוכר חסדי אבות ומביא..." בגעיא בחי"ת. ואילו בסידור הנ"ל בהדפסה השנייה, נשמטה הגעיא. מה הנכון? כמו כן, שלש שאלות בנוגע לספר המדע (מהד' מארי)
1. עמ' קעד טור א, שורה 6 מלמטה נכתב: "כואיבע"א אלא דמשגיחין בבת קול", מה פירוש המלה הראשונה: "כואיבע"א "?
2. עמ' קעט, טור א, 13 שורות מלמעלה "התו שהיו בחצרות המקדש...". מה פירוש המלה הראשונה: "התו"?.
שלום עליכם הרב.
מהי דעת הרב קאפח לגבי אמירת תחנון, באדם שמתפלל אצל ספרדים שאין דרכם ליכרוע בתחנון, אלא אומרים: 'לדוד' בלא כריעה האם הוא רשאי לכרוע ב'לפניך' כמנהג אבותיו, או שמא יש בדבר משום שינוי ממנהג המקום, ואז הוא חייב לומר ל'דוד' בלא כריעה, במקום לומר לפניך, בכריעה?
תודה רבה.
שלום למארי רצון. כיצד קוראים מילה שפועלים בה שני כללים המתנגשים אחד עם השני. לדוגמא: המילה "תשכחינון" בתרגום (הפטרת לך לך פס' יב) תחת ה"ש" יש שוא, תחת ה"כ" יש שוא, תחת ה"ח" יש חירק. כיצד יש להגות את ה"כ"?
א. האם יש להגותה כפתח קל מצד שני שואים רצופים?
ב. האם יש להגותה כחירק קל מצד שוא שלפני אות גרונית המקבלת את ניקודה של האות הגרונית ?
שלום הרב.
לפני השאלה, ברצוני להסב את תשומת לבך ולומר לך שאני תימני (שאמי) שפוסק ע"פ השולחן ערוך. השאלה עוסקת בהלכות תפילת שחרית. כידוע, כמו לכל תפילה, גם לתפילת שחרית יש זמנים מוגדרים (אני מתכוון בעיקר לסוף זמן ק"ש וסוף זמן תפילה). נניח שסוף זמן ק"ש הוא ב -9 וסוף זמן התפילה הוא 10 בבוקר. קרה מקרה והתעוררתי ב -10 וחצי בבוקר. כיצד אני נוהג? מה לגבי ק"ש וברכותיה? מה לגבי תפילת שמונה עשרה? ואיך הזמן של "חצות היום" מתקשר לי לכל זה אם בכלל? אודה לך אם אקבל תשובה.