האם מותר לאכול לפני ערבית
שלום, האם מותר בימינו לאכול לפני ערבית?
בישיבה אוכלים ואח"כ יש ערבית.
וכן בבית, אין לי הרבה מנינים, יש ב21:00, ואחורף זה אומר להיות בצום משעה 17:00... מה עושים?
שלום לכבוד הרב אם בזמן קריאת שמע נכנסה בי מחשבה מחיי היום יום אני חייב לחזור שוב על הקריאת שמע לפי רבינו?
תודה מראש
לא. אלא אם כן, מדובר בפסוק הראשון. אבל אין פירושו של דבר שמותר להסיח את הדעת מתוכן כל פרשיות ק"ש. אלא לעולם יחונן אדם דעתו לכל חלקי התפילה בכלל, ולקבל עול מלכות שמים תורה ומצוות ותפילת שמונה עשרה בפרט.
שלום, האם מותר בימינו לאכול לפני ערבית?
בישיבה אוכלים ואח"כ יש ערבית.
וכן בבית, אין לי הרבה מנינים, יש ב21:00, ואחורף זה אומר להיות בצום משעה 17:00... מה עושים?
שלום כה"ר,
רציתי בבקשה לדעת:
1. האם מותר /צריך לענות לקדושה הנשמעת בעת אמירת פסוקי דזמרה?
2. בשעת נפילת פנים?
3. באמצע סדר היום?
4. באמצע אמירת עלינו לשבח? האם יש שוני כאשר מדובר בקדיש?
בתודה מראש ויישר כח גדול על העזרה הרבה לכלל!!!
לכבוד הרב האם רצוי לדלג על הקטע בכתר מלכות שבו רשב"ג מייחס כוחות לגרמי השמים הואיל ולדעת רבנו כל זה שרש עבודה זרה (האסטרולוגיה) ויש בזה (למי שעושה מעשה לפי הדברים האלה) מצות לא תעשה משום לא תעוננו? ויתרה מזו, ביחס למאדים ולצדק משמע שהם פועלים מכח עצמם וכפי שתיאר רשב"ג את צדק: "והוא (צדק) ישפוט תבל בצדק"... ואם כך, יש בפיוט זה גם אלילות ממש... האם אין ראוי ומיוחד בליל כיפורים להתרחק מכל עקבות עבודה זרה? ולא דיברתי על ריבוי התארים לבורא "אתה גדול... אתה חכם..." שנאמרים פעמים רבות בפיוט ואינם אלא חירוף וגידוף לדעת רבנו, ואסור לשמעם וכל שכן לאמרם?
המתפלל יחידי, האם יתפלל בנוסח הרמב"ם והנוסח הקדום של יהודי תימן או שמוטלת עליו החובה לומר גם את ההוספות החדשות בתפלה שכבר נהגו בהן?
לכבוד הרב שלום שאלתי היא הרי אנחנו מתחילים לבקש גשמים בז' במר חשוון ולא בשמחת תורה כדי שעולי הרגל יספיקו לחזור אז השאלה שלי היא למהאותו עניין לא חל גם בהפסקת בקשת גשמים שהרי מפסיקים ביו"ט ראשון של פסח. ומדוע אז לא מקדימים את הפסקת הבקשה בשבועיים כדי שאלה שעולים לרגל יכלו לעלות ברגוע ולא ייתפללו בעת עלייתם שירד גשם.
שלום לרב התפללתי היום בשחרית במניין של חב"ד והם לא אמרו תחנון כי יש להם מנהג שביום שיש הכנסת ספר תורה בעיר אז לא אומרים תחנון. אפילו שההכנסת ס"ת לא אצלם. נגררתי אחריהם ולא אמרתי תחנון. האם נהגתי כשורה? ואיך עלי לנהוג בפעם הבאה שזה יקרה?
יורנו רבנו:
א. האם לדעת רבנו ניתן להתפלל בכל יום ערבית מפלג המנחה ואילך או רק בליל שבת ובמוצאי שבת כמו שנשמע מלשונו בחיבור?
ב. עדיף להתפלל בציבור ללא תפילין [ ויניח אח"כ כמובן ] או יחיד עטור בתפילין?
הרב כתב שלפי רבינו מונים את שעות היום מעה"ש עד צאת הכוכבים ושמעתי שאומרים שמוכח מתשובות הרמב״ם שסובר שהיום מתחיל בהנחת החמה נראה לי סימן עו
שלום לכבוד הרב כתב מארי בספר הליכות תימן כך: "יצאו שלושה כוכבים, מתפללים ערבית, יחידים בבתיהם כי אין שום בית כנסת נפתח במוצאי - שבת לתפילת ערבית. אחרי ערבית אומרים "הבדלה"... אחרי שהתפללו ערבית יחידים בבתיהם, שכך הוא המנהג מימי הקדמונים ואין לשנות.
האם יש קשר בין חובת הזימון היחודית דווקא לברהמ"ז שאחד מברך לכולם, למסלול עניית אמן ע"מ לצאת י"ח בשאר ברכות?
האם חובה על מי שסעד לברך בפני עצמו כשאין זימון או שגם בנסיבות אלו יוכל לסמוך על חברו המברך?
האם דין תפילת הציבור כדין הברכות או שיש לה דין יחודי שחייב להתפלל מלה במלה ולא לסמוך על הש"צ?
בנסיבות רגילות אין קריאה כזו נחשבת למנין העולים לתורה-האם מעמדו של המפטיר כשאר הקוראים?
האם יש הבדל במקרה שהמפטיר טרם החל בקריאת ההפטרה בנביא? כאשר יש להחזיר את המפטיר-האם יחזור ויברך ברכות התורה?
האם בנסיבות אלה יש להתחשב בטורח ציבור?