תורת הרמב"ם והקבלה

שלום כבוד הרב אדם שעבר עבירה וידע שאותה עבירה אסורה מהתורה, ורק לא ידע איזה עונש חייבים עליה. האם דינו כשוגג או כמזיד? כגון אדם שידע שאסור לחלל שבת אבל לא ידע שחייבים על חילול שבת סקילה/כרת. האם הוא יחשב מזיד או שיצטרך להביא קרבן כדין שוגג?

שלום לכבדו הרב

לשיטת הרמבם אין יסורין ללא עוון
לכן לא יתכן שיש יסוורין ללא שום עוון ( כמו שמפרש רש"י את המושג יסורין של אהבה במסכת ברכות )
רציתי לדעת האם זאת הדעה הרווחת בקרב פוסקי ההלכה ? או שהרמבם בדעת מיעוט ( מי עוד סובר כמותו )
אשמח לקבל מקורות לעיון .
תודה

לק"י
לכבוד הרב רצון הי"ו
בשלום רב
ברצוני להתייחס כתלמיד לפני רב לתשובתך על סירוב פקודה.
כמובן שכולנו משרתים בצה"ל, כמו כן כמובן שכולנו נגד סירוב פקודה, דאל"כ הצבא יתפרק[כלשונך בתשובה].
אולם רבנו הרמב"ם פסק בהלכות מלכים ומלחמות[פ"ג ה"י] "ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצווה שאין שומעין לו" וכי רבנו לא חשש שצבא המלך יתפרק?

כב' מורנו ורבנו הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א, שלום רב! ידועה דעת רבנו וכן ר' יהודה הלוי שיש להנחיל לדורות הבאים את עניין מעמד הר סיני כי הוא ראייה חותכת על אמיתות תורתנו. אין ספק שזהו הבדל מהותי בינינו לבין הדתות השקריות. אולם היקשה עלי מישהו האם לא יתכן שביום אחד מן הימים בא אדם והמציא סיפור האומר ש"אבות אבותינו קיבלו את התורה בהר סיני" וכך באופן כריזמטי המציא סיפור? האם הרב יכול להשיבני תשובה ניצחת כנגד טענה זו? דבר נוסף, על פי מה אנו מאמינים בתורתנו? האם ע"פ הרגש או ע"פ השכל? ואם זה ע"פ השכל, מהי אותה הוכחה? תודה רבה.