מים מגולים
שלום הרב.
האם לפי רבינו גם היום יש להקפיד על גילוי במאכלים ומשקים? או שמשום שלא מצויים במקומותינו הנחשים הללו אין להקפיד בדבר.( וכנ"ל השאלה לגבי שתית מים ישר מהברז או הצינור בלא הסתכלות מוקדמת בהם שנקיים הם ממזיק.)בתודה מראש
בדרך כלל לפי רבינו, גזירה אינה ניתנת לשיעורים, ואסור.
ולכן רצוי לכסות המאכלים והמשקים גם בימינו.
תכנים לקריאה נוספת
לחלוק על ראשון
האם רשאי אחרון לחלוק על דברי ראשון או אפילו גאון?
דילג על פסוק אחד, האם מוציא ס"ת מההיכל וחוזר וקורא אף לאחר הקדיש?
לשיטת מרן השו"ע, היש הבדל בדין החזרה בין הקריאה בשבת לבין הקריאה במנחת שבת ובשני וחמישי?
מהו המדד ליציאת ידי חובת קריאת התורה, מכסת פסוקים או מנין מינימלי של העולים לקרות בתורה?
מי שקרא בתורה שלא בפרשת השבוע, האם יצא ידי חובה ולא צריך לחזור ולקרוא?
כתובת קעקע
לק"'
שלום כבוד הרב
יש נשים המקעקעות שפתון על השפתיים שלהן כדי שתמיד ייראו עם אודם? וכן האם יהיה מותר לטשטש צלקת על הראש או בכל מקום שיש לו גנאי מזה ע"י קעקוע דמוי שיער צומח?
בכבוד רב
הלכות שבת פכ"א הל' כח
לק"י ד יט מרחשון תשע"ד
כבוד הרב רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א') האם תרגילי גב או תרגילי ברך לצורך חזוק שרירים רפויים כשאינו עושה כדי שיזיע בגדר עימול שאינו דרך הבריאין שאסור בשבת?
ב') ואם אסור בשבת האם מותר ביו"ט היות שאין בו אסור טחינה?
בכ"ר
שמעיה אפל
צניעות בעבודה
אדם שעובד בבית חולים בטיפול באשה חולה איך מתמודד עם עניין הצניעות ושמירת העיניים ?
חבל המסורת בהקדמה של רבינו למשנה תורה
כבודו.
בהקמדה שלרמב״ם למשנה תורה צוין כי, ״ ודויד קיבל משמואל ובית דינו. ואחייה השילוני, מיוצאי מצריים היה ולוי היה, ושמע ממשה, והיה קטן בימי משה; והוא קיבל מדויד ובית דינו״
הדבר מעלה שאלות רבותה, אך מטריד אותי אחת יסודית:
מה כוונת המשורר פה? שאחייה היה כבן 400 שנה? או ששושלת אחייה קיבל מדויד?
בעבודת המלך מובאות הערות על מעמדו שלאחייה אך לא מצאתי התייחסות לגילו.
תודה רבה
יצאו לחו"ל ונקלעו למצב שאין להם יין ולא פת לקדוש, האם רשאים לקדש על מים?
האם ניתן להסתפק בקידוש שבנוסח תפילת ערבית של שבת? מי שקידש לפני שאכל קליות (ג'עלה) בביתו והלך אח"כ לסעוד סעודתו בבית חתנים, היתחייב שוב קידוש על אותה סעודה?
מה ענה רבנו אברהם בן הרמב"ם לשאלת אנשי שרעב שחשבו לקדש על פת דורה כמו שדור המדבר קדשו לדעתם על המן?
נוסח התרגום בחומש תורת חיים (הוצאת מוסד הרב קוק)
לק"י א ל' ניסן תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
ראיתי כמה פעמים כי הנוסח הנכון בתרגום אונקלוס ויקרא י ג ושבח אהרן. (כתב הרמב"ם באבות פ"ג מ"ג "ומזה פירש התרגום וידום אהרן ושבח אהרן." ובהע' כתב הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל "ונוסחת רבינו בתרגום אונקלוס „ושבח אהרן" וכ"ה בכמה כ"י עתיקים של המקרא. ובכ"י המאוחרים וכן בחומשים „ושתיק אהרן" וכן „הגיהו" לפנינו בנדפס." וכן, הסביר כבודך בספרך התורה והליכות עמנו כרך א עמ' רנ הנוסח ושבח אהרון שהוא בתרגום אונקלוס "כת"י תימן" ובעלון אור ההליכות גליון חודש תמוז התשס"ט שכך תרגם אונקלוס "לפי נוסחאות ישנות".)