"והגדת לבנך", האם קטן רשאי לקרוא ההגדה או ההלל ולהוציא את הגדולים ידי חובה?

לק"י

שלום כבוד הרב,
כאשר אני נוטל ידיי לפני אכילה לעיתים ברצוני לשטוף ידיי בסבון, כיצד עליי לנהוג? האם לשטוף קודם הידיים בסבון ואז לברך וליטול בכלי? האם עלי לנגב ידיי בין השטיפה לנטילה או שאין צורך בכך?
בברכה

שלום לכבוד הרב. שאלותי הם: א. האם נכון להבין ע"פ פשט הרמב"ם בהל' ק. שמע ,שאם הגיע זמנה בשחר או בערב ועדיין אין בנמצא מניין ,יברך ויקראנה? ב. האם נוכל להגדיר ע"פ המושג הרווח היום, את מי שמקפיד לומר את ק. שמע בתחילת זמנה בערב או המתפלל ערבית בתחילת זמנה ,כתפילת ותיקין? ג. לגבי המילה "מצוה" שכותב רבינו בעניין הזכרת יציאת מצרים בלילות, כיצד ניתן להבינה? האם מצווה זו דרבנן? האם ניתן לקיימה בעלמא , כגון להזכיר יציאת מצרים בסתם סיפור ותתוסף לו עוד מצוה? בתודה ובברכה

אני ממוצא תימני שרעבי, ואיני יודע על פי איזו פסיקת הלכה לנהוג ובחירת פוסק על מנת שאוכל להיות מיושב במעשיי כפי הדרך שנכונה לגביי. יש המון דברים סותרים שאני שומע מכמה וכמה כיוונים ואיני יודע למי לשמוע, אם אוכל לשמוע את עצת הרב בנושא אני אשמח. ואיפה אני אוכל למצוא ספר מסודר עם מנהגי שרעב שנאמר לי שהם יוצאי דופן בק"ק תימן? תודה. חג שמח.

א) חלק מיהודי תימן נהגו בד"כ עפ"י השולחן ערוך, וחלק אחר נהג בד"כ עפ"י הרמב"ם, למעט מקרים חריגים.
האם מותר ליהודי ממוצא תימני,אשר אבותיו נהגו בד"כ עפ"י השולחן ערוך, להחליט לנהוג עפ"י פסיקת הרמב"ם בלבד, גם גם במקרים החריגים בהם חלק מיהודי תימן (לא אבותיו של השואל) נהגו שלא עפ"י הרמב"ם?
ב) האם מותר ליהודי ממוצא כלשהו, לשנות ממנהג אבותיו, ולהחליט לנהוג עפ"י פסיקת פוסק גדול ומפורסם (כמו, הרמב"ם, או הראב"ד, או השולחן ערוך, או הרמא או הרב עובדיה יוסף, או כל רב אחר גדול ומפורסם), בהנחה כי אין לאדם זה כל בעיה טכנית בברור הפסיקה של אותו פוסק בו הוא בחר, בכל נושא בו הוא נתקל?

לכבוד הרב שלום .