עניית אמן וקדושה
שלום
1.יהודי שאינו שומר תורה ומצוות בכלל לרבות כיפור
ופסח ואוכל מאכלים שאסרה תורה פירות ים וכדומה
הוזמן לומר קדיש על אביו ולעלות לשליח ציבור לתפילת
מנחה
האם לענות אחריו אמן וקדושה
בית הכנסת שלנו נוסח בלדי וחלק מהמתפללים בבחינת "ועמך כולם צדיקים". חלק מהמתפללים מחמת חוסר סבלנות הלכו הביתה מיד אחרי מוסף. על מנת להשאיר אותם ולזכותם .הוצע לקצר בסליחות/פיוטים ובלבד שישארו עד אחרי כתר מלכות. ואכן כך היה. האם נהגנו נכון?
אם זו הדרך לקרבם ולשמרם, הרי שנהגתם כשורה.
שלום
1.יהודי שאינו שומר תורה ומצוות בכלל לרבות כיפור
ופסח ואוכל מאכלים שאסרה תורה פירות ים וכדומה
הוזמן לומר קדיש על אביו ולעלות לשליח ציבור לתפילת
מנחה
האם לענות אחריו אמן וקדושה
לכבוד הרב שלום וברכה דלת ביתי בנויה באופן כזה שהיא נפתחת כלפי חוץ, וחלל הפתח נמצא בפנים (שתי המזוזות והמשקוף). כך שבפועל המזוזה נמצאת בתוך הבית, ואין הבא לבית נתקל בה אלא אם כן יפתח את דלת הבית. האם זה מעכב לצאת ידי חובת מצוות מזוזה? בברכה
מארי נכבד. לפי רבינו יש עניין בעיטוף בטלית במנחה וערבית בכל יום. האם בביהכנ"ס שלי שאינו נוהג כן - אני יכו ל לנהוג כן ואין בכך לא תתגודדו?
לכבוד הרב שלום וברכה.
השבת כבכל שבת מכרו עליות לקריאת התורה. להפתעתי לקריאת עשרת הדיברות עלה נער כבן 14 וקרא.
מה דעת הרב בנדון? האם כך ראוי? האם כך מנהגנו? או שמא אדרבה ויש מקום לעודד?
וכן אודה להתייחסות הרב לאופן השילוב הנכון של ילדים ונערים בבית הכנסת.
מצד אחד עולה הטענה אם אין גדיים אין תיישים ומצד שני לצערנו לרוב אותם ילדים אינם בקיאים במנגינות (אשמורות וכו) עולים "להתלמד" ואינם מושכים את לב הקהל
האם מותר לשתות תה או מים בביה"כ (כמובן שלא בזמן התפילה). וכמו כן מה לגבי סוכריות בשמחות.
שלום לכבוד הרב!
יש לנו בבית אנציקלופדיה ישנה שאנו מעוניינים לזרוק. מן הסתם מוזכרים בה בכל מיני מקומות פסוקי תנ"ך וכדומה, שאלתינו האם לגנוז את כל האנציקלופדיה או לזרוק אותה שהרי לא ניתן לאתר את כל המקומות בה הדרושים גניזה.
ב. מהם באופן כללי הכללים לגניזת דברי קודש?
בתודה מראש.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
הרב כתב שיוצאים ידי חובה בספר תורה שעבר בירושה. מדברי הרמב"ם, משמע שלא יוצא ידי חובה בירושה: " ואף על פי שהניחו לו לאדם אבותיו ספר תורה, מצוה לכתוב משלו".
תודה וכל טוב.
שלום לכבוד הרב,
בבית הכנסת תימני ציבורי בו אני מתפלל (סגנון שאמי) נהוג מתקופת מלחמת ששת הימים לערך לומר בתפילת שחרית של שבת במזמורים בשירה "תפול עליהם אימתה ופחד... עד יעבור עם זו קנית" שלוש פעמים. חלק מהציבור הפסיק נוהג זה וחלק עדיין אומרים. לפי מה שאמרו כנראה שאנו הבית כנסת היחידי שעדיין אומרים. שאלתי היא מה אנו צריכים לעשות? בברכה ותודה רבה מראש
לק"י יורנו רבינו כי יש לי כמה ספקות 1- ראיתי בתשובת הרב לשאלה גבי תפילין בתענית ציבור. אצלנו בבית הכנסת מקפידים מאד להתחיל להתפלל ערבית 20 דקות אחרי השקיעה. במקרה כזה האם יש להרות לקהל להוריד את התפילין לפני שיצאו הכוכבים ולא ישאירו אותם עד כימי השמים על הארץ? 2- במידה והם ישאירו את התפילין עליהם ויצאו הכוכבים (אעפי שהתחילו להניחם מבעוד יום) אזיי הם מבטלים לא תעשה או עשה? 3- לפי דברי הרב בתימן היו בדרך כלל מתפללים ערבית קודם צאת הכוכבים? 4- האם בעניין חליצת התפילין קודם צאת הכוכבים הקפדו כך בכל המחוזות בתימן?
תודה רבה וה' ידרכנו על דרך האמת ושכרו כפול מהשמים
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שלום רב,
אני מבקש מחילה מכבודו, אם שאלתי אינה נשאלת בחכמה, שכן בעוונותי, באתי לפני זמן לא רב בשערי ת"ת. ולגוף השאלה:
כותב אדוננו הרמב"ם בהלכות ק"ש פ"א ה"ח: "וכל שאינו אומר אמת ויציב בשחרית, ואמת אמונה בערבית--לא יצא ידי חובתו."
א) על איזו חובה בדיוק מדובר כאן ? (אם לא מדובר בתפילת שחרית וערבית - מדוע משנה הרמב"ם מלשון "ערב, בוקר, יום, לילה" שהשתמש בה לאורך פרק זה כדי לתאר את זמני ק"ש ?)
ב) מהי בדיוק אמירת "אמת ויציב"\אמת אמונה" ? האם הכוונה לברכות המלאות (המתחילות במילים 'אמת ויציב'\'אמת אמונה') ?
לכבוד הרב שלום! ידוע ומפורסם הדבר, שהספרדים ובני עדות המזרח (כולל התימנים) קיבלו עליהם בעיניין הציצית את דעת האר"י הקדוש, להכניס אותם בתוך בגדיהם (זאת ע"פ המקובלים הספרדים, אך המקובלים האשכנזים סוברים שהאר"י התכוון רק לגוף הטלית קטן ולא לפתילות). והשאלה היא האם התימנים שלא קיבלו את הקבלה (כגון רבך הרב קאפח זצ"ל) גם נוהגים כן או שיש להם מסורת אחרת? וגם האם ידועה דעתם של רס"ג והרמב"ם בזה?
לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי יצ"ו שלום וברכה מדוע נקרא כתב הדפוס "אשורי", ואם מפני שקיבלנו אותו מאשור אז מהו הכתב שבו ניתנה תורה, אולי כתב העברי הקדום?
בתודה ובברכה