כשרות
שלום לכבוד הרב רציתי לדעת באיזה אופן ניתן להכשיר כרובית או
שלום הרב,
צריבה על מחבת(עם מעט שמן) של חתיכות דקות של בשר/פרגית וכדו' מועילה כחליטה?האם כן,האם מותר לתבל החתיכות לפני צריבתם במחבת?
מה דין מתארח במקום שאין חולטים כלל וכן אולם שמחות וכדו'?
אם קרקעית המחבת חמה מאוד, נראה לפי מארי שניתן לצלות עליה בשר, כדין צולה על רעף או נייר כפי שנזכר במסכת ביצה במשנה.
ואם משתמש בשמן, דוקא כשהשמן רותח מאוד, ומכסה את הבשר, וזו חליטה ולא צלייה.
שלום לכבוד הרב רציתי לדעת באיזה אופן ניתן להכשיר כרובית או
אם אני מכינה לחמניות 2 ק"ג קמח באופן הזה:
שליש קמח תירס
שליש כוסמת
ושליש קמח תפוחי אדמה
האם להפריש חלה מעיסה זו?
האם יש לברך עליה?
ומה יהיה הדין אם התפילין השייכים לרפורמים נרכשו מגורם כשר?
הלכה היא: ס"ת שכתבו מין ישרף ושכתבו גוי יגנז, מהי הגדרת ההלכה ל"מין" והאם ריפורמים נכללים בהגדרה זו?
ומה דינו של ס"ת שכתבו כופר בתורה, האם יש להתייחס אליו כ"מין" או מעמדו שונה ויאסר לשרוף אותו ס"ת?
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב! רציתי לשאול: האם מותר לחלוט חזה עוף שלם במים רותחים ואח"כ לחתוך אותו ולטחון אותו? או שמא צריך לחתוך את החזה לחתיכות ואת החתיכות לחלוט במים רותחים? תודה מראש לכבוד הרב!
כבוד הרב,
ראשית,
תודה על תשובתך לשאלתו הראשונה של בני (מדוע ביצה אינה בשרית). בתשובתך ציינת בין היתר ... "כי מה שראוי להיות בשר אינו בשר"... אם כך מקשה בני כי ביצה בעלת קרום רך הנמצאת בבטנה של התרנגולת בעת שחיטתה נחשבת לבשרית. מה אם כך ההבדל בין שתי בצים שנמצאו בבטנה של התרנגולת בעת שחיטתה האחת בעלת קרום קשה (פרווה) והשניה בעלת קרום רך (בשרית). האם התהוותו של הקרום הקשה משנה את מהותה של הביצה מבחינת היותה ראויה להיות בשר? לתשובתך אודה, בברכה, אלעזר
שלום יש במבה שאלו הרכיבים שלה : חמאת בוטנים אורגנית, תירס אורגני, שמן צמחי אורגני, מלח. מה מברכים על כזו במבה?
שלום וברכה
1. כלי המיוחד למאכל שאינו בשרי ובושל בתוכו ירקות ללא בדיקה מחשש תולעים
א. מה דין המאכלים מכאן ולהבא?
ב.מה דין הכלי ?
רציתי לשאול האם לפי מו:"ר ניתן לקחת שמן זית מחבר שלי בעבודה שהוא ערבי?
1 מוצר כמו סוכרזית מכיל חומרי נפח שהם הבעייתים, ולא הממתיק עצמו.
מה עושים עם מוצר כזה, שהרוב הוא חשש חמץ וטעמו הוא לא חמץ אלא כימי – מה דינו?
2 קמח - ביעור או גניזה?
לפי תשובות הרב, העדפה לביעור: לכתחילה, יש להשתדל לבער את הקמח על ידי אכילה לפני הפסח.
אפשרות לגניזה: אם לא ניתן לבער את הקמח באכילה, ניתן לגונזו (כלומר להצניעו במקום סגור עד לאחר הפסח).
סיבת ההקלה: מכיוון ש"לא הוחזק איסור", כלומר הקמח כשלעצמו אינו חמץ ודאי אלא יש בו רק חשש שמא התערב בו מעט חמץ במהלך הטחינה או האריזה.
אבל יש קמחים, שהם חמץ, כי יש בהם השריה ברסס מים.
נודה לרב הנחיה ברורה.
1- האם מותר לאשכנזי להכין תה מערוי מכלי ראשון לאחר שתימני השתמש בתיון כיוון
שלהם הדרך שתימני מכין תה נחשבת בישול?
2- האם בשר שלא חלטו אותו נחשב טרף לדעת הרמב"ם? אם כן אם לא חלטו את
הבשר הכלי שהבשר בושל בו טרף?
3- האם מותר להוסיף מים שלא בושלו לג'חנון או כל מאכל אחר כאשר הפלטה כבויה?
האם אפשר להוסיף מים שהורתחו במיחם?
4- אם הפלטה נדלקה האם מותר לומר לאשכנזי או ספרדי לשים את האוכל על
הפלטה הדלוקה? אם כן האם צריך ברמיזה או שאפשר באמירה מפורשת?