הפרשת תרומות מיין

שלום כבוד הרב
מספר שאלות בנושא מעשרות:
רציתי בבקשה לדעת האם אוכל להחשיב מישניות שקניתי לאבי כמעשר?חשוב לציין שגם אני אקרא בהן בלי נדר כאשר אתארח אצל הורי בשבתות,מכאן נגזרות שאלות נוספות האם ניתן לקנות בכספי מעשר ספרי קודש לביתי?בנוסף ישנה שאיפה בעזרת ה` למצוא חדרון למטרת לימוד שלי ושל חברי,האם מותר עפ"י ההלכה לעשר למטרה זו בהנחה שאני אהיה חלק ממקום זה,אין בזה חשש שבעצם אני מעשר לעצמי?
תודה רבה כבוד הרב ושבוע טוב.

שלום כבוד הרב יש לי בגינתי "לואיזה" ולימונית , אם חפץ אני לקחת מס' עלים בודדים לכוס אחת או מס' כוסות ,הלכה למעשה כיצד אני מפריש תו"מ ? שהרי מדובר בכמות מזערית . תודה. חן בן יששכר -קרית ארבע

לק"י
שלום כבוד הרב,
אני מכין לצריכתי הפרטית יין מענבים וכן משרת צימוקים. כיצד עלי להפריש תרומות ומעשרות:
א) האם עלי להפריש מהפרות לפני הכנת היין או שמא להפריש רק מהיין?
ב) האם דין משרת הצימוקים כדין היין לענין זה?
ג) באם הופרשו הפרות, האם יש כמות מינימלית של יין שעל פחות ממנה אין צורך להפריש?
ד) כיצד משתנים דינים אלו למי שמתגורר בחוץ לארץ?
בברכה

בהמשך לתשובת הרב,
א. מדוע כב` הרב כותב נראה שהנוטע בעציץ שאינו נקוב דווקא כשניתן להתבקע וכו`.
הרמב"ם לא חילק וכתב הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה. הרמב"ם ידוע כמדקדק בכל מילה, והיה לו לכתוב במה דברים אמורים, בעציץ שניתן להתבקע. והוא לא כתב זאת.
ב. עציץ נקוב תלוי באוויר – כתב הרב דינו כאינו נקוב.
הרמב"ם כתב בכלאיים פרק חמישי, כג, אסור לעבור בעציץ נקוב שזרוע בו ירק בתוך הכרם. משמע שהרמב"ם חושש לעציץ נקוב שיונק מהאוויר.
ג. הנוטע אילן מאכל לנוי, האם יתחייב בערלה בדומה לסייג ולקורות. מעשר שני, פרק יב.