ברכת הכובאנה
ברצוני לברר אצל כבוד הרב שליט"א מה יש לברך על כבאנה בשיעור קביעות סעודה? מארי זצ"ל נטתה דעתו לברך המוציא וברהמ"ז, אך הביא בספר ברכת ה' להרב משה הלוי זצ"ל לברך מזונות ועל המחיה אף בקביעות סעודה. כמי נראה יותר להלכה?
האם מותר לקדש על יין מתוק מטבעו שלכאורה הוא פסול לקרבנות?
שאלתי בפרט לגבי יין "ענבי ירושלים" ששמעתי שהוא כשר לדעת הרמב"ם. ועוד איזה יינות במחיר סביר (לאפוקי גולן וכדומה) הם כשרים קידוש?
ולעניין חומרי שימור - למה הם לא בטלים ביין מאחר שאינם משפיעים על טעם ונוספו רק אחרי התסיסה (ולא השפיעו ע"ז)?
יין שעבר תסיסה ובכל זאת הוא מתוק, בגלל טבעו, לא בגלל שהוסיפו לו חומר ממתק - כשר. איני מכיר את ענבי ירושלים. כלל יהא נקוט בידך, כל יין יבש או חצי יבש, כשר לקידוש או לליל הסדר. חומר משמר יש לו דין מעמיד, אבל לא ברור לאיזה ענין אתה מתכון.
ברצוני לברר אצל כבוד הרב שליט"א מה יש לברך על כבאנה בשיעור קביעות סעודה? מארי זצ"ל נטתה דעתו לברך המוציא וברהמ"ז, אך הביא בספר ברכת ה' להרב משה הלוי זצ"ל לברך מזונות ועל המחיה אף בקביעות סעודה. כמי נראה יותר להלכה?
שלום וברכה לכבוד מארי
1) יש להזכיר חוה"מ בברכת מעין שלוש? לא כתב רבנו זאת, וכ"ש את הנוסחץ
2) ברכת 'יהללוך' שבסוף ההלל - מקום שנהגו יברך. הכיצד? הלא אין מברכים על מנהג, והברכה הזו היא מנהג? ולמה לא חייבו חכמים את כולם לברך ברכה זו כמו רוב שאר הברכות? ושכרו כפול מן השמיים.
ברכת האילנות לבתי ספר ובתים סיעודיים - האם אפשר להביא ענף עם פריחה גם לכיתה או לחולה סיעודי או למוגבלים בניידות.
האם אפשר לברך על תמונה או וידאו?
האם חייבים עץ שמחובר לקרקע/עציץ/ענף?
האם ניתן להביא ענפים עם פריחה למוגבלים בניידות על מנת שיברכו עליהם ברכת האילנות?
עד מתי זמן ברכת האילנות?
מה דין פריחת הדובדבן ביפן? האם בארצות שונות תהיה ברכת האילנות בזמן שונה מארץ ישראל או שנתקנה הברכה רק לארץ ישראל?
מה מברכים על מיץ סחוט (טבעי)? האם יש חילוק אם הוא מהול במים?
האם מותר לקדש על יין מתוק מטבעו שלכאורה הוא פסול לקרבנות?
שאלתי בפרט לגבי יין "ענבי ירושלים" ששמעתי שהוא כשר לדעת הרמב"ם. ועוד איזה יינות במחיר סביר (לאפוקי גולן וכדומה) הם כשרים קידוש?
ולעניין חומרי שימור - למה הם לא בטלים ביין מאחר שאינם משפיעים על טעם ונוספו רק אחרי התסיסה (ולא השפיעו ע"ז)?
1 בהלכות אבל פ"ט ה"ז. (על ברכת השם). אחד השומע ואחד השומע מפי השומע, חייבין לקרוע. אם השומע מפי השומע שמע בלשון סגי נהור בלשון ברכה, "פלוני ברך השם" ולא בלשון קללה.
האם גם אז חייב לקרוע, או רק אם שמע בלשון קללה ח"ו?
2 על פי הרמב"ם. בתפילת שמונה עשרה, בברכת סלח לנו. האם יש סיכוי שאכן הקב"ה יסלח לנו על העוונות, אם נכוון היטב?
האם בנסיבות אלו נחשב לגמרי כעצים כולל הפרי או שיש להפריד בין עיקר נטיעתו לבין התוצאות המביאות פירות?
מדוע פסק הרמב"ם שהפירות, בנסיבות אלו, פטורות מעורלה ולא הזכיר פטור גם מתרו"מ?
הניתן לשנות את מחשבת הנטיעה מסייג וגדר למטרת פירות (מחשבת חיוב) והאם יחולו אז כל דיני הפירות כולל איסור עורלה?
יש שאומרים באופן קבוע ברכת השחר אחרי תפילת שחרית.
לפי מנהג תימן, היו אומרים ברכות השחר לפני התפילה בבית בעלות השחר.
וזה הנכון.
יש הלכה שאפשר רק אם הוא אנוס, שלא הספיק לומר בעלות השחר, ולא שיעשה לעצמו מנהג קבוע לומר אחרי התפילה.
מה הנכון בנידון זה?