הבדלה

האם צריך ליטול ידיים לפני כל ארוחה או רק ארוחה שחייבת בברכת מזון? אותה שאלה גם במים אחרונים..

שאלתי לכבוד הרב מארי.
כיצד נהגו לאכול קובנה משוחה בסמנה העשויה מחמאה? הלא פסקו הרמב"ם והשולחן ערוך שאין ללוש פת בחלב?
לענ"ד לא מתקיימים בזה התנאים להיתר: א. פת משונה שניכר שהיא חלבית. ב. שנגמרת בארוחה אחת.
אוסיף על שאלתי: והיה ודבר אסור, כיצד לנהוג בבית הורי שמגישים קובנה כנ"ל, כמובן בלא לפגוע בכבודם?
בתודה.

כבוד הרב שלום רמב"ם הלכות ברכות כא (יט) הרואה בתי אומות העולם ביישובן, אומר "בית גאים, ייסח ה"' (משלי טו, כה); האם צריך להשלים את הפסוק "ויצב גבול אלמנה" ?.
תודה רבה ושלום.

יש לי כמה שאלות בעניין זה. אני לא בטוח מה התשובה, ואשמח אם כבודו של הרב יוכל לענות לי. אם אכלתי ענבים, וברכתי ברכה אחרונה של ברכת המזון על הענבים במקום מעין שלוש. האם יצאתי ידי חובת ברכה אחרונה לפי השו"ע/משנ"ב? אם אכלתי תאנים ואז מיד אח"כ שתיתי מיץ תפוזים כי הייתי צמא, ואז ברכתי מעין שלוש, האם יצאתי ידי חובת ברכה אחרונה גם על מיץ התפוזים? או רק על התאנים? האם הדין שונה אם אכלתי תאנים ותפוזים?תודה רבה!

מהו דין ברכת אשר יצר, לאדם הנצרך לנקביו בתכיפות גבוהה, עקב ציווי הרופא לנקות את בני מעיו, אציין כי הגדרת המושג תכיפות כפרקי זמן של 5-10 דקות?

שלום לרב
אנחנו נמצאים בדרום אמריקה. כאן ישנם עצי קוקוס רבים ואנו קונים מידי פעם את הקוקוסים בכדי לשתות את המים שבתוכם. שאלתי היא מה ברכת מי הקוקוס. המציאות היא שיש לעץ פרי גדול ירוק ובתוכו מים (מי קוקוס שקופים) עושים בו חור ושותים ישירות מהפרי או מוזגים לכוס.
תודה

שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול,
מהו מנהג תימן בכל הקשור להפסק לאחר נטילת ידיים. ישנם הטוענים כי במספר קהלות ומחוזות בתימן נהגו לא להקפיד על איסור דיבור בין נטילה ל"מוציא" ואף דיברו דברי חולין, זוכר אני את בית סבא ומשפחתו (שמקורו מהבירה צנעא) שנהג להקפיד הקפדה יתרה על איסור דיבור בין הנטילה ל"מוציא".
חשבתי למהות הסיבה ומצאתי שסבא נהג לפי נוסח השאמי והרי השאמי נהג לפי השולחן ערוך האוסר זאת מפורשות.(הייתכן?).
אם כן מהו מנהג תימן בנושא, והאם אכן קהילתנו הקדושה לא הקפידה על ענין זה??
אודה לרב על התיחסותו.

ידוע לי שיתכן שיש דעות שונות בענין וכל אחד כמובן צריך ללכת לפי רבו שמעתי ברדיו מהרב אברהם יוסף שליט"א שג'חנון וקובנה (בצק עלים עם הרבה מרגרינה) ברכתם מזונות וגם אם אדם יאכל יותר מ224 גרם כשיעור סעודה קבועה עדין יברך עליהם מזונות ועל המחיה כיון שהם מבושלים בתוך סיר סגור כמעשה קדרה (אינם רואים פני אש) וכן אמר על כל דברי המאפה התימניים
1. קודם כל האם יש סברה אחרת בענין