לשיטת רבינו הרמב"ם, האם רשאים לצרף אילם למנין?

ילמדנו רבנו,
מה מקור השפה הארמית ובמה נתיחדה בהשתרשותה במסורת היהדות?
כמו כן,מה ביאור דברי הגמרא (סוטה לג,א)
"לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית...וכל השואל - אין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי...ומסכמת הגמרא הני מילי ביחיד"
שוב,במה נתייחדה הלשון הארמית שאין המלאכים מכירין בה?
ומדוע בכלל היחיד בתפילתו זקוק למלאכים הרי קרוב ה' לכל קוראיו?

מארי, שאלה גדולה לי אליך. נאמר החובות הלבבות שער הביטחון ספ"ז: "יקבל ברצון מה שגזר ה' לו ועליו... ולא יתאווה לזולת מה שבחר לו ה'. ותמיהתי - הרי אדם החושב כציטוט דלעיל, לא יבקש מה' דבר (רק הודיות), ומתוך חומרה אתה מביא לקולא. כי חיבורו עם ה' ידוקק, כי הוא פחות יתפלל. ועוד, יש מצווה להריע בשעת צרה ולבקש רחמים. ועוד, דוד המלך במעלתו הרמה, התלונן והתחנן רבות לישועה ממצביו. ועוד, מה יכוון הבוטח בתפילתו? (רפאנו, ברכנו) ועוד, ה' התאווה לתפילותיהם של האבות והאימהות, ולכן עקר האמהות. אמרתי אחכמה והיא נסתרה ממני...

אני רב קהילה בחו"ל. בני קהילתי, עפ"י רוב, אינם כ"כ מדקדקים במצוות, אך מנהגים ומסורות יקרים להם. כרגע, אסור לנו לקיים תפילות בציבור ושואלים אותי מה יעשו אלה שהם בתוך שלושים או י"א חודשים לפטירת הוריהם וכדו', מה הם יכולים לומר לעילוי נשמת המת במקום הקדיש שאסור לומר בלי מנין. האם יש משהו במסורת ו/או תקדים הלכתי, או מהי המלצת הרב שאני אורה להם לעשות?
בתודה מראש,

לכבוד מו"ר ועט"ר הרה"ג מארי רצון ערוסי יצ"ו. לעניין תחנון או נפילת פנים.
1. רבנו הרמב"ם הגדיר מס' ימים שאין אומרים בהם תחנון, לעומת זאת הטו"ר, מר"ן ועוד אחרונים הוסיף ימים רבים שאין אומרים בהם תחנון, מדוע ההבדל גדול בין הרמב"ם לאחרונים?
2. האם לדעת רבנו חתן אומר תחנון כל שבעת המשתה?
3. מהו מקורו של התחנון?
תודה

שלום לרב, מה המנהג המקורי יותר ב"עושה שלום ..." בסוף תפילת השמונה עשרה, האם של התימנים הבלדי המסיימים "וינחמנו בציון ויבנה את ירושלים בחיינו וביימנו בקרוב אמן ואמן" או של שאר עדות ישראל המסיימים " ואימרו אמן"? ואיך ניתן לדעת זאת? למי נאמרת הפניה " ואימרו אמן" בסוף השמונה עשרה? שמעתי תשובה שזה למלאכים, במידה וזה אכן התירוץ האם אין פה בעיה שהתפילה מופנית ל2 רשויות (הקב"ה ומלאכיו)?

בס"ד כבוד הרב שלום, אני מתפלל יחיד שחרית ולפעמים יוצא לי לפספס שחרית .. מה עליי לעשות? להתפלל מנחה ולקרוא פעמיים את תפילת 18?

כבוד הרב,
השאלה מתייחסת לימי הקורונה ולקושי בקיום מניינים במקום סגור.

האם ניתן בהוראת שעה לקיים מניין מצומצם ,כאשר נשמרים כל הכללים של מרחק ומיגון מסכות וכפפות ,רוב הציבור (7) בסלון. ומשפחה גרעינית 3 אחת (3) יושבת במרפסת המחוברת לסלון בדלת ויטרינה. כול המתפללים רואים שומעים זה את זה.

לק"י

לכ' מורי.

ילמדנו רבינו מה הדין לגבי מי שנמצא בתפילה ושומע קדושה או קדיש,האם מותר לו לענות או לא?
במידה ומותר לענות היכן מותר והיכן אסור לענות.

כמו כן ידוע לי שלא אומרים "ברכו" לפני עלינו לשבח ואם אתה שומע חזן שאומר ברכו לפני עלינו,
אתה עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" כדין מי ששומע ברכה לבטלה,האם זה נכון?
ואם יש לזה מקור בהרמב"ם/מורי.

שלום לרב 1- בערב שבת שאומרים את הפיוט "לכה דודי" האם מנהגנו לעמוד בפיוט זה או שנהגו לשבת? 2- בתפילת ערבית של ערב שבת שהחזן אומר קדיש (לפני התפילה) האם כל הקהל צריך לעמוד? (האם זה גם מנהגנו) ראיתי כאלה שיושבים מה נכון לעשות? 3- אם אני רוצה לצאת ע"י חובה של הבדלה שעושים בבית הכנסת יש חיוב לשבת? (אפשר לצאת ע"י חובה גם בעמידה כמו האשכנזים)