שאלות

שלום וברכה.
אני פונה בעקבות מאמר הרב אתמול בעניין ברכת הטוב והמטיב על הבשור. שניתן לפתוח את בתי הכנסת.
יש לי מספר שאלות:
1. האם מברכים גם כשחוששים שאולי זו טעות לפתוח?
2. האם מברכים היום אם לא ברכו אתמול?
3. האם מברכים בשם ומלכות על בשורות משמחות, כגון הולדת תינוק או הודעת אירוסין בקרב קרובי המשפחה?
4. האם מברכים על בשורה טובה כגון חיסול מחבל?
5. ומהצד השני, האם מברכים דיין האמת בשם ומלכות על פטירת קרוב משפחה שעליו לא יושבים שבעה (סב, אחיינית, דוד, בן דוד, פיגוע עם נרצחים או במקרה שקרוב משפחה או חבר טוב שהתאבד)?

תודה

שלום לכבוד הרב שליט"א
ככל הידוע לי, כאשר המקדש בוצע את הפת הוא בוצע עבור רעייתו, ואח"כ בוצע עבור ילדיהם. בשל אורך השולחן, אין המקדש יכול להניח את הפת שבצע בסמוך לרעייתו. לכן, הבן היושב בסמוך לו לוקח את הפת שבצע המקדש ומעבירה לאמא. האם הבן עובר על "אין מעבירין על המצוות? " שהרי כאשר לוקח הוא את הפת הוא לא אוכל אותה אלא מעביר לאמו. חזק וברוך.

בספר ברכת משה מופיע:

לחמית - ברכתה מזונות. ואם קבע עליה סעודה - ברכתה המוציא.

השאלות שלי:

א. מדוע, שהרי צורת פת עליו ואיננו שונה כלל ממצה של לפסח, כעין מצה מוקטנת.

ב. האם המוציא מתייחס רק ללחם שאנשים אוכלים אותו כסעודה ולא כנשנוש?

ג. מה יש לו 'צורת פת' לארוחה ומה לא?

ד. מה זה "צורת" פת, האם צורה גיאומטרית, או צורה=מהות, כלומר מאפה שמשתמשים בו כמו פת?

שלום,
א. כיצד מועיל קדיש למת?
ב. האם מותר לי לכוון לפני שאני מתחיל לשתות שאני ממשיך לשתות גם אחרי שאכנס לשירותים, האם זה פוטר אותי מלברך? כלומר להכנס לשירותים ולהמשיך לשתות ללא ברכה?
תודה רבה

שלום וברכה מארי, נאמר שאדם עתיד ליתן את הדין על כל מה שראו עיניו ולא אכל. אבל, מסופר לשבח על ר' חנינא, שאכל קב חרובים מער"ש לער"ש. מהי ההנהגה הראויה, וכיצד מתיישבים שתי המימרות? ברוך תהיה לעולם תחיה

ערב טוב כבוד הרב אנחנו זוג צעיר שחיים בדירה משלנו. איך עלינו לנהוג בסעודה לעניין ברכות המוציא והמזון במקרים הבאים:
1.‏ שנינו אוכלים לחם
2.‏ אני אוכל לחם ואשתי אוכלת מזונות
3.‏ אני אוכל מזונות ואשתי אוכלת לחם האם אני יכול להוציא אותה ידי חובה? והיא יכולה אותי?

שבוע טוב ישנם מצבים שאני נמצא אצל משפחתי ואנו 4 גברים או שלושה על השולחן. האב מברך המוציא לכולם ומוציא ידי חובה כמובן. אך בברכת המזון אחרי הזימון תמיד יש דיבורים והערות אחד לשני של 2 גברים או האחד, כולל שיחות האחד עם השני, קימה מהמקום, ובדיחות או "משפטי מחץ". לא עוזר לרמוז או לבקש מהם להאזין לברכה, וזה קורה כבר לפני חתימת הברכה הראשונה. לרוב יש עניית אמן על הברכות אם כי רק מאחר וצועקים להם את ה"אמן" לכיוון שלהם כרמז עבה. אני מנסה להתחמק מלברך אבל לא יכול לסרב כל הזמן לחמי.

לק"י
השאלה מתייחסת לשיעור
https://net-sah.org/he/node/5310

א. ברור שאישה פטורה מלימוד תורה, אבל גם הברכות לא נאמרו בלשון לימוד תורה – וחוכמת הנוסח בא (להבנתי שלא מצאתי לה סימוכים) דווקא כדי לכלול אישה!
הכיצד?

בראשונה נאמר ציווי על "דברי תורה".
אם אישה אינה חייבת ב"דברי תורה", במה היא תהיה חייבת לקיימן?!