השגחה פרטית
לק"י לכבוד מורנו ורבנו הרמב"ם מציין, שההשגחה הפרטית היא פונקציה של ידיעת האדם את אלוהיו, שאלתי כיצד באה לידיי ביטוי ההשגחה. בדרך נס, בדרך הטבע, שאים בדרך הטבע אנו כפופים לחוקיי הטבע, ואם בדרך נס היכן החוקיות שהקב"ה קבע בעולמו. בכבוד רב.
בטבע יש דברים שנחשבים אצלנו טובים, ודברים שנחשבים אצלנו רעים. ים רגוע וים סוער. הרים נהדרים והרי געש, וכן הלאה. בדרך כלל אדם המחובר כל הזמן בידיעתו לה', הוא אדם שחי עם הצלם האלוקים שבו, כלומר עם הכח החושב שבו. וזה ככל שהוא מחובר עם מחשבות אמת, בלי רגשות, ובלי דמיונות, ובלי דחפים פנימיים שמהווים מסכים בינו ובין האמת, ברוב המכריע של המקרים, לא יזדמן למקומות שמאוחר יותר אירעו בהם אסונות, ונפלו חלל רשעים וצדיקים כאחד. וזה ביטוי להשגחה פרטית, גם בלי צורך בהתהוות נס של שידוד מערכות, כדי להצילו.
תכנים לקריאה נוספת
"נטפלים לטפל ולא לעיקר" על תרבות העלייה לקברות צדיקים
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות, הרב ד"ר רצון ערוסי, קורא להמוני בית ישראל שיעלו למירון להילולת הרשב"י, לזכור מה טפל ומה עיקר.
"בעוונותינו אנחנו רואים שבני אדם נטפלים לטפל ולא לעיקר, והופכים את העלייה לקברים לעיקר בה בשעה שהם ממשיכים בחייהם לעשות את כל הרע והרשע. הפולמוס הזה מתייחס בעיקר לל"ג בעומר, שאז באמת זיכרון אותו צדיק יכול לתרום תרומה גדולה, אך יש דברים מאוד לא יפים שנעשים באותו ערב", מסביר הרב ערוסי.
קדושה אצל הרמב"ם
שלום הרב. כיצד ניתן ליישב את פרק פ"ו בהלכות בית הבחירה במשנה תורה בו הרמב"ם דן בקדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא בנושא של ארץ ישראל וירושלים עם השקפתו הבסיסית של הרמב"ם - להבנתי - שקדושה יש רק לקב"ה?
תאונות דרכים קטלניות המתרחשות יום יום הן "מכה מן השמיים", האומנם?
הנכון הוא לתלות את הארועים הקשים והרעים ברצון ה' לפגוע בנו או בגורל שלא ניתן להימלט ממנו?
מה ההבדל בין נזקי בעלי חיים לבין נזקי אדם ומדוע קבעו חכמי ישראל שאדם מועד לעולם אף כשהוא ישן?
מה מוטל על גדולי ישראל כדי לסייע לציבור שלומי אמוני ישראל להפנים את ערך "קדושת החיים" ע"מ להפחית הקטל בכבישים?
היש לתלות פגעים קשים אלו בהסתר פנים שבא מהתופעה הרווחת ש"אין אלוהים" ולכן "איש הישר בעיניו יעשה"?
האם מותר לאשה לומר קדיש יתום על הורים שנסתלקו מהעולם?
כיצד התייחסו חכמי אשכנז הראשונים למה שקרוי "קדיש יתום" או "חצי קדיש", ומה מקור קדיש זה?
האם לפי משנת הרמב"ם ניתן לומר שהקדיש מסוגל לשנות את דינו של הנפטר להעלות את דינו מגהינום לגן עדן?
אילו בעיות, כולל הלכתיות, מתעוררות כתוצאה מהתופעה שכל אבל רוצה לומר קדיש בציבור על הוריו?